עולם חדש

כבר חודשיים שהוא לא פה, כבר לא בעולם הזה, הוא בין המתים.

הוא גבר על המחלה הנוראה מכולן, סרטן, אבל החיידק הביס אותו ברגעי חולשתו. 

כל כך הרבה הוא עבר, ותמיד היה עם חיוך על הפנים.

יש אנשים שלא מבינים את זה, איך אפשר לסבול ולהמשיך לחייך?

אותו הם כבר לא ישאלו.

המון עצב, בכי, דמעות שלא נגמרות, משפחה שלמה נהרסה, שכבה שלמה שאיבדה נשמה טובה

הכרתי אותו לא הרבה זמן, שנתיים שלוש, אבל באמת מקרוב הכרתי אותו רק השנה

והדבר הכי נורא, אני מתאבלת ועצובה, ואני לא יודעת אם הוא ידע אפילו את שמי.

זה הורג אותי. מה הייתי עושה בשביל לדעת שהוא ידע מי אני.

אני לעולם לא אדע, אבל מקווה שהוא ידע.

תמיד אזכור אותך, תיהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.