כשיש מה להגיד

בתור התחלה, אני לא אוהב להיות גבר, אז אני אהיה אישה. שנית, אני חושבת שהבדידות הזאת לא טובה לי, היא מביאה לי ראש ריק, ואני מרגישה טיפשה. אולי המילה הנכונה יותר היא מטומטמת. אולי זו באמת לא אשמת אף-אחד, לפחות לא ממש, אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שצורחת שמשהו פה לא בסדר. כאילו, מה אני צריכה לעשות כדי שיכירו בי בתור בת-אדם? אז אני כותבת שטויות, למה לא, מגיע לי, ואני גם מאוננת, וגומרת, ואז מרגישה מגעיל. ואני שואלת, ושואלת, ושואלת... מה. מי. למה. ואיך זה קרה שאני לבד בחג בלי גבר להשתעשע אתו ובלי חברה לצחוק איתה. ואני קמה וניגשת למקרר, ואני לוקחת אקסל ולוגמת, ואני שותה, כי יש בזה קפאין, וזה ממלא לי את הראש. ואני חושבת לעצמי... למה אני לבד? טוב לי להיות לבד? ואני עונה לעצמי שבאיזה מקום בחרתי בזה, ואני יודעת שככה הכי טוב. ואז אני קצת נרגעת, כי באמת קשה להרגיע אותי, רק אני יכולה. ואני לוגמת עוד לגימה מהאקסל, וחושבת... חושבת לעצמי... אקסל זה בריא? אז למה אני שותה? הרי זה לא בריא. ואני חושבת... וחושבת וחושבת שלא אכפת לי למות או משהו, אז מה לעזאזל. כאילו, בכיף הייתי אוכלת סטייק, אפילו שניים, בכל יום. אבל אין לי כסף לסטייקים. ואני חושבת... באמת אין לי כסף לסטייקים? האמת שיש לי, אבל זו הוצאה כבדה. ואני מנסה להיזכר מתי בפעם האחרונה אכלתי סטייק, וזה היה לפני המון ת'לפים מלאן זמן. משהו כמו יותר מעשר שנים. ואני שואלת את עצמי... איך הגעתי למצב כזה שזנחתי את המאכל האהוב עליי, הרי יכולתי לקנות סטייק בעצמי, ולא לחכות שמישהו יקנה לי. ואז אני חושבת לעצמי... שאין לי תבלין לסטייק. אז מה הבעיה, אני חושבת, יכולתי לקנות. 

זה קצת מזכיר את הזמנים שהייתי גבר, והייתי שותה מלא ערק עם מיץ עגבניות כשהייתי עצובה, כלומר עצוב, בגלל אישה. אבל עכשיו אין לי אישה, כי הן מביאות רק כאבי לב. ויותר מזה - אני בעצמי אישה. אז הכול בסדר. ואז אני חושבת לעצמי... אני חושבת לעצמי שמתחשק לי בשר. אמנם אין לי סטייק, אבל יש המבורגרים, ואולי קבב. אבל אז אני חושבת לעצמי... שהשעה מאוחרת מדי להמבורגר או קבב, וכבר עדיף, אם כבר, לעשות פיצה. לא שאני ממש עושה את הפיצה, היא מוכנה, במקפיא, אני רק מחממת אותה. ואז אני אומרת לעצמי... שאפילו פיצה לא מתחשק לי. אז למה התחשק לי בשר? לא יודעת. פתאום אני מבינה שבכלל לא מתחשק לי בשר. אז אני לוגמת עוד לגימה מהאקסל... ופתאום שמה לב שהיד שלי ממששת לי את הזין. ואז אני שואלת, כזה... איך זה שיש לי זין? הרי אני בחורה. ואז אני נזכרת שכתבתי בתור אישה רק למען המונולוג הזה, ואני נרגעת, כי אני בעצם גבר. גבר עלק...