כשיש מה להגיד

הילדה הייתה מאושרת בתוך עוגת פודינג קפה

היא זרמה איתי כמו נהר צלול

רציתי את ידה לבקש,

התחננתי אל אהבתה

בכיתי דמעות של תסכול

בגשם היא באה אליי

ערפל שחור סגר על עולמי

לא יכולתי לראות את האור שניצת בעיניה

בכיתי דמעות שחורות,

הייתי עיוור וחירש

ובתוך האפלה,

בתוך הדממה

שמעתי את לבי הולם,

כי הוא אוהב,

כי הוא רוצה

ונשימתה על עיניי כמו רוח קרירה

לבי יוצא באהבה כה רבה,

פורץ מחזי

איני יכול לראות,

איני יכול לשמוע

אבל זו אהבתי המתפתלת שמרגישה,

את שפתייה על מצחי

ואני בוכה, למה עזבת אותי?

את היית שלי,

ואני שלך,

שלך.