כשיש מה להגיד

עברתי ימים כ-לילות בניסיון להבין מי אני,

מה אני, מה אני עושה כאן

וככל שאני יודע יותר, אני מרגיש שאני יודע פחות

אז אני חוזר אל השורשים, אל הפתקאות המקופלות

שום-דבר לא באמת משנה, רק לעשות את מה שצריך

מה שצריך לעשות, זה מה שהלב אומר,

אחרי שמנטרלים את כל רעשי הרקע מחרישי האוזניים

אני נודד בחדרים כמו איש זקן מאוד וחולה מאוד

החורף לא מיטיב איתי

ההסקה התקלקלה, אני לא יודע להפוך את המזגן לחימום

אחותי ליכסנה מבט אל המזגן, אבל לא אמרה כלום,

שיקפאו, לא בעיה שלה

עכשיו אבא חולה, ואני חולה עוד יותר

אני צריך את גלולות האקמול

מתחשק לי להקיא את כל החולי שלי החוצה,

במקום זה אני מסתובב בתוך הראש שלי כמו פורפרה.

אז הוא בטרייה, והוא נחלש

הרי איך פועלת בטרייה,

היא צריכה להיות חוליה במעגל חשמלי,

עם מינוס ופלוס, כניסה ויציאה,

באותו פרק זמן,

כדי לשחרר את האנרגיה שלה

היא משחררת אנרגיה, האנרגיה נגמרת,

מה עושים עכשיו?

איך מטעינים בטרייה שחוקה משימוש?

"אמן חייב להפיץ את הבשורה." דיוויד בואי.

בלון גדול, אני לא יודע מה יש בו

אולי הוא מלוכלך מ-כל מיני שיירי מחשבה

הוא מרחף לבד במרחב העצום,

נתון לשגיונות היקום

יום אחד הוא יתפוצץ,

וזה יהיה סוף הבלון המרחף

ילד אחד הולך עם מריצה,

לאסוף שברי דשא שכוסחו ונאספו לערימה

תראו כמה השמיים גדולים מסביבו,

כמה אוויר הוא גומע לתוך נשמתו

הדשא המכוסח מריח מתוק מנטה,

והשמש שוקעת כמו מטפטפת דבש

אבל כשתבוא היד השחורה לקטוף אותו,

מה הוא יגיד,

כיצד יצדיק את הדרך עליה סמך,

בעוד היא בגדה בו והתגלתה כאשליה מתוקה,

וזרקה אותו לתוך טוחן אשפה של מוחות

הוא יגיד לא לזה נולדתי,

אבל אף אחד ואחת לא נולדו לזה

הוא יגיד לא זה מה שהבטיחו לי,

אבל לאף אחד ואחת לא הבטיחו את זה

והוא ינסה להשיג את הבלון,

שהכיל כל-כך הרבה

אבל הבלון התרחק כבר הרבה,

ומזמן התפוצץ

מערימות הדשא השבור יכרסמו תולעים,

שחורים וריריים,

עם מחושים ועיניים גדולות כמו נקודות,

ואותם הוא יצטרך לאסוף לתוך המריצה

אבל זו כבר לא מריצה,

זו אמבטיה שחורה על גלגלים,

מלאה פיח ודבק שחור,

ושיירי מוח דבוקים לה מ-כל העברים

בגדי הנסיך הפכו לבגדי מצורע,

וגופו שהיה ללא רבב - השחיר,

התכסה פצעים ואבעבועות מוגלדיים,

ואולי הוא יפה - אבל רק בעיניי אלוהים

דבוק לחומר מסריח,

לבוש שק ומכוסה אפר,

הוא מצא עצמו בערי תעשייה קשות,

שובר את מוחו שוב ושוב כדי לשרוד.

היא הייתה מתלהבת מהמלפפון של סבא ג'ו

סבא ג'ו ידע שהיא מתלהבת מהמלפפון שלו,

וטיפח אותו בכל הזדמנות

הוא נתן לה ללטף לו את המלפפון,

ולמרוח עליו וזלין כדי להקל על החיכוך

לבסוף סבא ג'ו שיכנע אותה שצריך,

לתקוע את המלפפון שלו בעגבנייה שלה

היא הסכימה

ואז היא סיפרה לאימא שיצא הרבה קטשופ,

ואימא שלה שהייתה צנונית,

שלחה את סבא ג'ו ל-5 שנים חופשה בלה-לה-לנד,

ואמרה לה שסבא ג'ו עשה מעשה רע,

כי העגבנייה שלה צעירה מדי,

ולא תוקעים מלפפון לעגבנייה כל-כך צעירה,

ואמרה לה כשהיא תגדל,

הוא תוכל לתקוע כמה מלפפונים שהיא רוצה,

לתוך העגבנייה שלה,

עד שייצא מיונז.

נגמרו לי הסוכריות המתוקות האלו הצבעוניות,

אלו שעשויות משוקולד ומצופות בקרום דק צבעוני מתוק,

שמכניסים לפה ומרסקים בין השיניים,

ואז כל הטעם של השוקולד נשפך על הלשון

אני בטוח שמתי אותן בכיס, אבל הן לא שם יותר,

אולי מישהו לקח לי אותן בלי ששמתי לב,

אולי זה הילד של מיקה שאוהב סוכריות כגון אלה,

והוא עשה קונץ כדי לקחת ממני את הסוכריות

הוא נדנד לי מול העיניים כדור על חוט,

ואמר לי להתרכז נורא, ולעקוב עם העיניים אחרי הכדור,

ואז הוא אמר לי "אתה לא יכול לזוז",

ואני הייתי בהיפנוזה ולא יכולתי להגיד לו לא,

ואז הוא אמר "אתה רוצה לתת לי את הסוכריות שלך,"

והוציא לי מהכיס את הסוכריות,

ואז הוא אמר, "אתה לא תזכור שנתת לי את הסוכריות שלך,"

ואני אמרתי מהופנט "אני לא אזכור,"

ואז הוא שיחרר אותי מההיפנוט, ואני לא ידעתי שקרה משהו,

רק אחרי זה כשבאתי הביתה שלחתי יד לכיס לאכול מהסוכריות,

והן לא היו שם

הילד של מיקה סיפר לחברים שלו שהוא היפנט אותי,

וגרם לי לספר דברים שאני לא יודע שסיפרתי,

וגם הוא גרם לי לנבוח כמו כלב ויילל כמו חתול,

ולהגיד כל מיני דברים מביכים על עצמי,

כמו "אני חרא גדול," "אני שמן כמו חבית," ומיני כאלה,

תוך כדי שהוא מקליט אותי בסמרטפון שלו

ואחר-כך הוא השמיע את ההקלטה לכל החברים העובדים סוציאליים שלו,

ולכל הפסיכיאטרים, וכולם צחקו

ואמרו אחד לשני כמה אני טיפש שלא הבנתי שעשו עליי ניסויים,

ועכשיו אפשר לטפל יותר טוב בילדים של העשירים האשכנזים,

אחרי שעשו ניסויים במזרחי עני שבא ממשפחה הרוסה

ואימא ואבא יסתכלו עליי מוזר כשאני אבוא לבית,

ןיגידו "מה קרה לך, אתה מתנהג מוזר,"

ואני לא אדע שזה בגלל ההיפנוזה של הילד של מיקה,

שלקח ממני את סוכריות השכל וגרם לי ליילל כמו חתול

והם יגידו שאני השתגעתי, ואני אבכה, כי לא אבין מה קרה לי,

והבן של מיקה יכניס את מסקנות הניסוי למאגר מידע,

ויגיד שתוצאות הניסוי על עכבר המעבדה היו ככה וככה.

מרגיש כמו סוף העולם,

כשהיד נעה מעלה מטה על המישורים הרחבים,

ומשרטטת את מפת הדרכים הפוליטית של מעגלי השדים

ואתמול ישבתי וראיתי בטלוויזיה,

שמרגרט תאצ'ר יותר מדי מתה,

וגם הקליפים אמרו לי שהכול זה ממתקים לרגע,

שנמסים ומאבדים את הטעם ברגע ששמים אותם על הלשון

כל הנשים היו פעם ילדות קטנות טיפשות פעורות עיניים,

ובאיזה מובן הן נשארו ככה

אני לא אלקה את עצמי אם מזמינים אותי,

גם אם עולמי עשוי מבועה דקה מאוד,

שמתפוצצת למגע קל

אבל רק תגיד לפוליטיקאי מדופלם שהוא טיפש,

והוא ישנה את כל סדרי העדיפויות שלו כדי להכריז מלחמה

אף-אחד לא חסין, כי בעצם היגיון נשען על רגש,

ומשרת אותו

היגיון לא קיים בזכות עצמו

ואני לא יוצא מהכלל

היא אמרה שהיא מאוד רוצה אותו,

כי יש לו מכונית גדולה וזין מזהב,

והתנהלות של נסיך

אז היא עקבה אחריו בכל העיר,

כדי ללכוד דמותו, כדי להיות קרובה

והיא בכתה,

כי בעולם הוגן לא הייתה בעיה, להיות יחד,

אבל בעולם מוזר זה דברים מוזרים ומשונים קורים,

ואנשים עושים דברים לא הגיוניים,

דברים שהם לא באמת רוצים,

דברים שלא טובים להם

היא צעירה, וקצת חדש לה התגלית כמה החיים עקומים

אבל באמת, אנשים עושים דברים, ולא יודעים למה,

אולי זה כתוב בכוכבים, אולי בגורלות, אולי ברשימות

אולי אין בחירה חופשית בכלל, ואנשים עושים כל חייהם דברים בלי לבחור

נדמה להם שהם בחרו, אבל הם היו מתוכנתים לעשות את זה עוד מזמן,

להגיע לרגע הזה ולעשות בחירה כזאת

כי זה מה שכתוב

ואני שואל אם יש דרך לשנות גורל.

- אנחנו מטיילים לאורך השדרה,

ואני רוצה לשכב אתך, אבל מתבייש

+ אל תתבייש, גם אני רוצה לשכב אתך,

אבל לא מתאים לי עכשיו,

כי כואבת לי הבטן ויש לי בחילה

- את מאוד יפה, אבל מעל לזה,

יש לך אופי ונוח ויכולת נתינה

+ אתה בחור חמוד מאוד,

אבל אתה מאוד תמים, לדבר על רומנטיקה,

כשאישה צריכה לשרוד

- מזג האוויר נעים, וזה עושה לי חשק,

לאהבה ומגע, ומשחקים שבינו לבינה

+ זה חמוד מאוד, אבל באמת

שיש לי דברים אחרים לטפל בהם,

כמו הפגישה אצל הגניקולוג,

ואיך אני משיגה כסף בשביל אחי,

כדי שיאכיל את האחיין שלי

- אני אכתוב לך שיר אהבה,

על עינייך היפות, ותשוקתי

+ כן, יהיה כיף,

לצחוק על זה עוד כמה שנים

- ואני אביא לך פרחים,

לבשם את חדרך בריח נעים

+ אני אלרגית לריח פרחים,

ככה שמן הסתם הם יזרקו לזבל,

אבל תודה על המחשבה,

אתה בטח חושב שהיא רומנטית,

אני הייתי מעדיפה סקס וכסף

- את בטח אוהבת את חייך הצנועים,

וכל מה שאת חושבת עליו זה רומנטיקה

+ אתה טועה בגדול

- בטח את תחשבי שאני מזלזל בך,

אם אציע עזרה כספית,

ואנסה לעשות אתך אהבה.