כשיש מה להגיד

היא אמרה שהכול בראש הקטן והשרוט שלנו

כלומר, איך זה יכול להיות,

אדם שלא מדבר

הולך לישון, וקם, ואוכל, ושירותים, ומקלחת,

ולישון

שומע מוזיקה בעודו בוהה בקירות,

מסריח את הסדינים בזיעה,

אוכל כמה פרוסות לחם עם גבינה לבנה לארוחת צהריים,

ואבא לא מבין למה הוא מבשל

יש לך את כל הזמן להיות דפוק בראש, זה לא הזמן,

כך אבא ממלמל

מחשב חישובים על המחשבון,

יש משחק אסטרטגיה שדורש ידע בסיסי בחשבון

"כן, הקמתי עיר, וירטואלית,

אתה יכול לבקר, אם בא לך"

יש שם קולנוע?

"האמת ש-כן"

ובית זונות?

העיניים בוהות לתוך הכוכבים בשמיים,

וכל העולם נופל לתוך החלל החיצון

לתוך החור השחור בלב שלו

אתה יכול לקרוא לזה חיים, אם אין לך ברירה

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?

כי מה אתם רוצים,

את מי אתם מחפשים

זה לא הסיפור שלכם,

אתם רק אורחים

גלולה לבנה גדולה,

עשויה מאבקה לתוך הגרון,

לתוך הבטן, הקיבה, שמלאה בגלולות,

ורודות, סגולות, ירוקות, אדומות,

שחורות

כמו הלב שלכם

כי מי אני, מה אני,

אף-אחד,

כל אחד יודע לכתוב

הזבובים חוגגים על הדם שטפטפתי לסמן את עצמי

דורשים הוכחות לקניינים רוחניים

רגע שסומן הוא לא כל החיים,

אני עברתי פי מיליון

באמת, מה,

אני לא בן-אדם?

בדיוק כמוכם,

מסונוורי אשליות.

הוא מתרשם מהצעצוע החדש

בסך הכול פורפרה, אני אומר לו

אבל זה מגניב, הוא אומר,

מסתובב ומסתובב במשיכת חוט

אתה צריך לבקר את אנג'י, אני אומר לו,

היא מתגעגעת, והיא בטח נעלבת,

היא חושבת שאתה כועס עליה

הוא אדם שקט, לא מדבר כמעט,

בוהה וכותב לאט,

שומע ביטלס

יש רגעים שאין לי כוח להרים את היד אל המקלדת,

הוא אומר,

ואני תוהה מה גרם לו להיות כזה כבד

אולי אתה מיואש בסתר, אני אומר,

והוא שולל זאת מיד

אני לא מיואש, פשוט אני עייף.

בראשית נפלתי לתהומות ישימון קודר,

מלא אבק ואפר,

ועוד כל מיני יצורים בלתי מזוהים,

שאכלו בי בעודי בחיים

אבל אז הכרתי את אשתי לעתיד,

והכול השתנה

בראשית נפלו אבנים על ראשי,

ועורי היה רגיש וחיוור,

ושום רוח לא נשבה בעולמי,

שהיה צר כעולם נמלה

אז אז הכרתי את אשתי לעתיד,

והכול השתנה

בראשית עולמי היה אפור ומת,

חסר חיים ואהבה,

חסר תכלית ומהות,

וגם היה חסר בו קצת מלח ולימון

אבל אז הכרתי את אשתי לעתיד,

והכול השתנה.

אהבה... זו מילה גדולה. הסרטים והסדרות טלוויזיה הורידו את האהבה לזנות, אבל זו מילה גדולה. כי בעצם אהבה... זה הכול. זה חומר, זה רגשות, זה תנועה, זה מחשבה. אהבה זה עצם הקיום, זה כל מה שאתה רואה, שומע, מריח, חש וטועם. כי בעצם... כל דבר בכלל עשוי מאהבה. כי בעצם, דבר לא היה קיים ללא אהבה. אפילו מדבר חסר חיים לא היה קיים ללא אהבה, כי אהבה יוצרת חומר, ומדבר עשוי חומר. שמש לא הייתה קיימת ללא אהבה, ושום כוכב וירח. ללא אהבה, הכול היה מתאדה, הופך לעשן, וגם עשן לא היה. חוסר אהבה משמעותו מחיקת כל היקום, וכל מה שיש בו. אפילו זיכרון שהיה פעם יקום לא יישאר ללא אהבה. אתה מבין? אהבה משמעותה מהות הקיום, החומר ממנו עשויים החיים, וגם החי, הצומח, והדומם, ובני-אדם. גם המלאכים וכל הישויות הנסתרות מעיניי אנשים עשויים אהבה, בין אם הם רעים או טובים. ויש אף אפילו אומרים שללא אהבה, אפילו אלוהים ייחדל להתקיים, כי כוח האהבה מפיח חיים גם בו. אז בעצם אהבה, זה הכוח שנותן לחיים ולקיום משמעות וצורה, ובלעדייה דבר לא היה קיים. אפילו לא אבן. אפילו לא אתה. אפילו לא זיכרון שהיקום היה קיים אי-פעם. 

יושב בכורסה, לבד בכורסה

טלוויזיה שקטה אליי מביטה, הוזה בכורסה

יש לפעמים אני שומע קולות, כל מיני קולות,

כמו של מנוע מכונית, או מנוע משאית,

ואפילו מנוע של אופנוע

לפעמים אני ניגש למקרר, ושולף מלפפון,

ואז רוחץ אותו, מוריד ת'שפיצים,

ממליח ואוכל

לפעמים לא בא לי מלפפון, בא לי משהו חדש, שונה,

כמו כוס תה,

אז אני לוקח כוס ומרתיח מים ו... מכין כוס תה

אבל אתמול היה לי חלום פרוע ליצור,

משהו קדום, משהו שלא נעשה הרבה זמן,

אז ציירתי בית, מרובע עם גג V הפוך

ועשיתי לו גדר # כזאת

ועץ Y

אבל כשממש הייתי ילד רע,

ציירתי ציצי (. כזה,

ונורא פחדתי שתבוא משטרה ותאכל אותי,

אבל היא לא באה

אז התקשרתי אליה וקראתי אליה -

"משטרה, בואי, בואי, אני מסגיר את עצמי,

ציירתי ציצי,"

אבל היא לא באה

אז ציירתי בולבול J ועשיתי עליו מלא X,

שלא ידעו.