הייתי וברחתי

כי את לא מבינה את משקל הדברים

את לא יודעת איך זה להיות אני

את חושבת שאני משחק,

את חושבת שאני יודע מה שאני עושה

אני לא יודע כלום,

אני אפילו לא יודע מי אני

אני לא יודע כמה באמת קוראים כאן,

אולי מונה הכניסות לא מדויק, מטעה

אולי קוראים כאן אלפים, מיליונים, ואני לא יודע

משום-מה יש לי הרגשה שאני מושך יותר תשומת לב,

ממה שאני אמור אילו מונה הכניסות היה מדויק

בועז רימר הוא גאון, אבל אני לא יודע מה מניע אותו,

הוא לא רובוט

ויש אוזלות יד, ויש משחקים

הנה שוב פרצתי טיפה את המסגרת

אני לא יודע למה אני כותב כאן, זה לא נותן לי כלום

זה נותן לי סיבה לעשות, כדי שהמוח לא יקפא

לא רודף תהילה, לא פרסום, לא כבוד, לא כסף

לא רוצה לכתוב ספר מודפס

בטח לא עם המו"לים בארץ,

כשאין סוכן ספרותי אחד רשמי בכל המדינה הזאת

ארה"ב, ועוד מדינות, מלאים סוכנים ספרותיים,

שנלחמים בשביל הסופר על החומר שלו,

שיקבל תמורה נאותה, חומרית

כאן הסופרים מושלכים לגוב האריות. עם הספר...

חיפשתי, ממש חיפשתי, סוכן ספרותי

בדפי זהב, באינטרנט, אין מושג כזה

סופר שאין לו שמץ של מושג בחוזים,

צריך להיאבק בהליכים מינהליים מול המו"ל,

שמנצל את תמימותו

זורק לו אחוזים בודדים מהרווחים

מילה מודפסת שווה פחות מדף נייר, הם אומרים,

"אתה יודע כמה עולה לייצר / להדפיס ספר?"

האמת שבדקתי, והעלות קטנה מאוד,

מקסימום עשרה שקלים לספר, בכמות של כמה אלפים.

>>>>>>>>>>>>>>>>

נכתב לאתר "במה חדשה".

http://stage.co.il/