הייתי וברחתי

אני ממש פוחד מהגרביים שלי

הן נראות שקטות ותמימות, אבל הן מרושעות

הן כל הזמן מדברות איתי, גם בחלומות וגם במציאות

הן אומרות לי שהגיע זמן לכבוש את העולם,

ולא לבחול באמצעים

הן אומרות לי "קח טנקים, קח מסוקי קרב, קח צוללות,

ותפציץ, תפציץ, תפציץ!"

בהתחלה התעלמתי מהן, אבל הן לא הפסיקו להציק

אז אמרתי להן שאי-אפשר לעשות דבר כזה, זה לא מוסרי

"ולדחוף את כף הרגל שלך לתוך המעיים שלנו, זה מוסרי?" הן שאלו

"גרביים, טובות, גרביים יפות," ניסיתי לנחם אותן,

והייתי שם בתוכן סוכריות ושוקולדים לפייס אותן

"אתה רוצה לקלקל לנו את השיניים, ולהפוך אותנו סוכרתיים!" הן האשימו

"מה אתן רוצות שאני אעשה, אז?" שאלתי

"תפציץ, תפציץ!" הן אמרו בקול עבה וחורק,

וחשפו שיניים גדולות וחדות

כל הזמן הן היו מדברות ביניהן טקטיקות ותוכניות מלחמה,

ומבזות אותי ולועגות לי שאני לא פועל

"בן-אדם חסר תועלת שכמוך!" הן היו לועגות לי,

"אנחנו נשתלט לך על הנשמה והגוף, ונשתלט על העולם במקומך!"

אז התחלתי לשמוע ביטלס, שדיברו על אחווה ושלום,

והייתי נהנה מאוד, ושמעתי את הגרביים תמהות -

"מה זה השירים האלה המוזרים? זה די נעים,"

ולאט-לאט המוזיקה ריככה אותם כאילו היו חמאה,

והם היו אומרים "הו, איזה עולם נפלא! יש להאמין באהבה,"

ומאז כל הזמן שהייתי הולך עם הגרביים האלו, כולם היו מחייכים אליי,

ואומרים לי "בוקר טוב, גיא. ערב טוב, גיא."

ואני הייתי מחייך, וכל הבנות היו מתאהבות בי,

וכל הזמן באות והולכות, ומלטפות אותי, ועושות איתי אהבהבים...

"אנחנו אוהבות בולבול שלך," הן היו אומרות,

ולילה אחד הבולבול שלי התחיל לדבר,

והיה אומר בקול זועף וממורמר - "הלו, אדון גיא! אתה צריך להשתלט על העולם!"