הייתי וברחתי

הוא ישב על תאריך יום הולדתו והשתבץ מצחוק. הם בכו כמה חייו היו קשים, והוא עמד בהם בגבורה, ועוד כל מיני בולשיט שנועד להפוך אותם לאנשים טובים. ואז הם הורידו אותו לבור כאילו בצער, אבל הוא ראה איך כולם מחייכים מבפנים. "ישמור עליך האל ויחזק ידיך. לא קל פה. גם קשה, אבל לא קל." הרב תקע בשופר כאילו יום כיפור כדי לפתוח שערי שמיים. באורגינל הוא ישב על הקבר שלו וצחק עד שדמעות נזלו מעיניו, ואפו נסתם. "ביום צער כזה עלינו להתאחד ולתת ידיים זה לזה, ולהתנחם שהוא נמצא במקום טוב יותר מאשר העולם האומלל הזה. הבה נישא תפילה." כולם עמדו אחוזי ידיים והתפללו חרש, והוא נטל סוכריה והכניסה לפיו. 

>>>>>>>>>>>>

בידיים האלה הוא חנק את חתול הרחוב, אחרי שמכונית דרסה אותו והורידה לו חצי גוף אחורי. הערסים בשכונה לא הבינו שהוא ביצע המתת חסד, ותפסו אותו בגן הציבורי כדי לפרק לו את הצורה. בתחושת האיום הממשית הראשונה הוא התעלף, והתפרק בגופו על הדשא חסר הכרה, והתעורר כמה שעות מאוחר יותר בין השיחים באותו הגן, כשהארנק ומה שבתוכו, וגם מפתחות הבית, עליו, אבל הכסף חסר. זוג אנשים מבוגרים, שהיו בערך בגיל בו הוא לא יהיה, שאלו אותו לשלומו בעיניים מימיות, עצובות, נוגות ומיוסרות, וגם מהססות, והוא אמר שהוא בסדר, והלך לבית הזה שלו בו אין לו שום-דבר, אבל יש לו אותו מוגן. הוא כיבס את הבגדים והתקלח, ואז פוצץ את כל הקירות עם הדיסק הצהוב של גאנז נ' רוז'ס, עד שהשכנים צעקו שיביאו משטרה, אבל לא הביאו ולא התעמתו אתו. הילדים והילדות הקטנים בכו, ואנשים עמדו ברחוב והסתכלו לעבר חלונו, לפני שהמשיכו בדרכם ומלמלו שהוא משוגע. כשהדיסק התנגן הוא טיגן לעצמו היטב ארבעה המבורגרים, ואכל אותם עם הידיים עם בצל וחמוצים, ואז רוקן פחית בירה הייניקן אחת. הוא השתין במקלחת ושפך על עצמו מים, וכשהדיסק נגמר העולם כאילו נפל, ושקט קורע לב, מוח, נימים ורקמות השתרר ברחוב, ובכל הבניין בו הוא גר. ואז אחרי כמה רגעים עלו צעדים כבדים במדרגות אל ביתו, ויד דפקה בדלת. הוא פתח, והשכן התנפל עליו עם לום ושבר לו את הגולגולת. מוח מרוטש ודימום מוחי, וככה הוא מצא את עצמו יושב על תאריך יום הולדתו בזמן ההלוויה שלו, ומתפקע מצחוק כש-כל המכרים לכאורה מורידים את גופו לחור, וממלמלים מילים של צער מזויף על לכתו. הם נראו לו יותר מתים ממנו, והוא קם והחליט לנדוד בעולם בתור אדם מת בלי גוף, עד שהבורא יחליט אחרת.