הייתי וברחתי

אכלתי את הוופלה

שמעתי את המוזיקה

זה מצב קיים,

בו כולן מזדיינות, אבל לא איתי

דווקא אני רוצה לתת אהבה,

ארוכה ויציבה,

בגוף ובנפש.

>>>>>>>>>>>>

שותה את מיץ התפוזים,

הוא טעים נורא, בריא נורא

אני זוכר הלכתי יחף,

וראיתי יותר מדי

וכשהיא הייתה מולי הייתי כמו מטומטם

רציתי לאהוב אותה עד בלי די,

אבל היא אמרה שאני לא מספיק טוב לעולם חומרני

הרי צריך לחיות בצורה כלשהי,

להיות יעילים נורא, לדעת לשרוד בעולם קשה

הרי צריכים להתקדם,

שתהיה הכנסה, שיהיה מעמד,

איש מפתח, דלתות נפתחות לארמונות

כשאני אוהב, היא שואלת -

"מה אתה יכול לתת חוץ מאהבה?"

ואני מביט בה,

והופך דג, דג, דג

אין לי דבר חוץ מזה.

אקמול יורד בגרון כמו מים

יותר נכון, כמו משקה קל,

מי שותה מים...

מעשנים, משתעלים, נחנקים, משתעלים

מזג-האוויר החורפי הנפלא לא עושה טוב למערכת הנשימה שלנו

קליפים לתוך האוזן, ברקע העין,

שירים בלונים, בלונים שירים

ילדים קטנים שלא מכירים את הדוד שלהם,

אחים טובים שלא מדברים עם אח שלהם

אני מרשה לי גם אני לקנות ממתקים לבטן,

עוגיות שוקולד וקרם, גביעי גלידה מה קוראים אותם טילון

אני מניח על הפיתה התימנית כמו פרוסות גבינה צהובה,

מקפל את הפיתה על הגבינה ואוכל

להכניס משהו סביר לבטן

אבא האכיל אותי בשר נא, נשארתי בחיים

לא כמו הזקן עם היד האחת שמת בשנתו

זה לא משנה הרבה, כי גם ככה הוא רצה למות,

הגורל עשה לו טובה

ואז הוא הזמין כרטיס לחוף פסטורלי באיזה חור,

הוא לא ידע שהוא מת

והוא פגש הרבה מתים, אבל לא ידע שהם מתים, כמוהו

מישהו אמר לי שמת לא יודע שהוא מת

זה אומר שייתכן שאני מת, ואני לא יודע

הייתי צריך כדור פסיכיאטרי כדי לא לסבול

הרוקחים חושבים שזה בשבילנו ממתקים, לתפוס ראש

הם לא מבינים שהגלולות שומרות לי על השפיות

בלעדיהם הראש הופך אבן,

ולא רק זה - יש תחושת כאב גדולה של מלכוד

אני ראיתי זקנה חולה שלא רצו לתת לה כדורים...

למרות שהיה לה מרשם, מרופא

היא התחננה, כמעט בכתה, לרוקחים

אישה זקנה חולה...

אם מישהו לא משלם למדינה, או גונב מהמדינה,

ישר מתנפלים עליו, גם על סכום פעוט

אם זה קשור בין האזרחים לאזרחים אחרים...

טוב, פה לכולם יש זמן,

הרי מה אכפת למדינה, מה אכפת למשטרה.