לוּסי לוּס

טוב אז את הפוסט הזה אני כותבת מהפלאפון וזה נורא מוזר וחדש לי אבל אני מניחה שאני פשוט אזרום עם המקלדת המעצבנת של הגלקסי שלי. אין לי כוח לחזור לאותה שגרה אני מרגישה שאני מאבדת את זה את עצמי את הכל ואני מושיטה ידיי בחשכה בחיפוש אחר משהו להיאחז בו, שביב שליטה שיעניק לי תקווה או לפחות הרגשה שיש לי סוג של מסגרת. אני מתפוררת מבפנים ומנסה להדביק לחבר לאחות את השברים מהר אבל הכל נראה סדוק ושבור וגמור

נמאס לי מהבלאגן בראש

אני מרגישה מגעיל