קלמנטינה

לק"י

אני יודע שלא הייתי פה הרבה זמן אבל זה בגלל שיש לי חיים מחוץ לבלוג, יו קנואו, יש לי בצפר ללכת אליו ושיעורי בית וכל מיני דברים אחרים.

אז תודה לכל מי שהמתין בסבלנות עד עכשיו!

מה שבאמת כואב לי זה שכל הערסים, שמאמינים בה', מניחים תפילין כל יום, שומרים שבת (נראלי), נותנים לייק למי שכותב בסיקרט "הקב"ה" ולדף "מי לה' אליי" בפייסבוק (דף הזוי לגמרי, לא שווה לייק), שכל הערסים האלה שונאים שנאת מוות את עם ישראל.

טוב, לא את כולו, אבל את השמאלנים שבו.

כאילו מה הקטע? בחייאאתת ערסים, אתם לא רוצים עכשיו שאני אתחיל לחפור על מלחמת אחים ואנטישמיות וכל זה, נכון? כולנו יודעים שהימנים והשמאלנים (היהודים, לא כל מיני חניןיות למיניהן או אורלי ויינרמןיות למיניהן) רק רוצים לעשות את מה שלדעתם הכי טוב לעם שלנו, למדינה שלנו, לארץ שלנו. אז המטרה אותה מטרה אבל האמצעים טיפה שונים, so what?!

ומה שמרגיז בכל הסיפור הזה זה שכל הערסים שכתבתי להם את זה בטוחים שאני שמאלני :(

כאילו, כמה קשה לקחת כמובן מאליו את זה שצריך לאהוב כ-ל יהודי באשר הוא?

הלכתי לפרוק את זעמי בצ'אט רולט הזה.

תודה שקראתם והקדשתם מזמנכם הפרטי והאישי והפרייווטי וכו',

שורדון.