לחשוב בקול רם "אם מישהו אוהב פרח, שבכל מליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר. הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום." |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2015
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2015
כרטיס רכבת מוצאת חן בעיניי המחשבה שכל דבר בחיים שלנו מוביל לרגע בו אנחנו נמצאים כרגע. גם אם זה לא נכון, זאת סתם מחשבה יפה. אולי הבן אדם שבו התנגשתי היה אמור לנסוע לבריטניה לפגישת עסקים בדיוק שבוע לפניי, אבל התחרט. ואם הוא לא היה מתחרט, אולי הוא היה מיליונר. כי אחרי שהוא טס אז הוא פגש חסר בית בדרך החוצה משדה התעופה, שכל כך רצה כרטיס רכבת אבל אף פעם לא השיג מספיק כסף בשביל זה. כי אחרי הכל, זאת בריטניה. האנשים שם מנומסים, מנומסים מכדי אפילו להסתכל על בן אדם כל כך אומלל, אבל לא מתוך רשעות, אלא מתוך עצבות טהורה. ונימוסים, כמובן. אבל אז הוא נחת, וקנה לו כרטיס לרכבת, כי הוא לא שמע על נימוסים. והוא, בניגוד לשאר הבריטים, לא הסתכל עליו בעצבות - אלא רק בהערכה. הוא קנה לו כרטיס, ואמר לו ללכת לאן שהלב שלו לוקח אותו. וחסר הבית הלך, הוא היה מאושר. אבל כשהוא יצא מהרכבת, והרגיש סוף סוף את אור השמש החמים על פניו, לא הסתכל ופגעה בו מונית. אבל לבחור שהתנגשתי בו הייתה פגישת עסקים מוצלחת, בזכותה הוא התקדם מאוד בחברה ואחרי כמה שנים הפך להיות מיליונר. כי אין מה לעשות, רובנו לא הופכים להיות מיליונרים ממשהו שהוא לא עבודה קשה, אז בטח שלא נהפוך לכאלה מקניית כרטיס רכבת לחסר בית אומלל. אבל אם הוא היה נוסע לבריטניה, הוא היה גורם לחסר הבית הזה להרגיש מאושר, גם אם זה היה רק לרגע. וזה, לדעתי שווה הרבה יותר ממיליון דולר.
| |
| |