לחשוב בקול רם

אתה לא מסוג הבנים הזה אבל לפעמים הייתי רוצה שתחבק אותי. שתגיד את השם המלא שלי, כי אני ממש אוהבת שאתה עושה את זה. אבל אל תגיד שום דבר אחר כך, פשוט תחייך אליי. כי אתה תמיד הורס את זה איכשהו, כמו היום לדוגמה כשתהית בקול איך השם משפחה שלי כל כך מרוקאי כשאני נראית כל כך אשכנזייה. אנשים תמיד עושים לי את זה, אבל אין לי אפילו צד אשכנזי. אני לא מבינה את זה. ולעזאזל, לא ידעתי שמישהו יכול למצוא חן בעיניי באותה מידה שאני לא סובלת אותו. פעם חשבתי על עצמי שאני פחדנית, אבל אולי כולנו פחדנים, פשוט יש כאלה שרואים עליהם יותר.