לחשוב בקול רם

אני אוהבת לשמוע אנשים מדברים על אנשים שהם אוהבים.

אני אוהבת לשמוע אנשים מספרים על שקיעות וגלקסיות בעיניים של אנשים.

לשמוע על איך הכוכבים נאנחו בכל פעם שהוא חייך,

לשמוע על איך השמש פתאום נראית קצת פחות זוהרת לידה.

אני אוהבת שמספרים לי סיפורים על אנשים שגורמים לירח לקנא.

לשמוע שיש מישהו ששמח שהעולם החליט שהוא לא יכול להתקיים בלעדייך.

אני אוהבת לשמוע על אנשים שהם סוג של קסם,

שהעולם נהיה עכור שהם עצובים.

אנשים מהסוג הזה שטיפות מים נופלות מהשמיים רק בשביל לראות אותו מקרוב,

שקרני השמש מגיעות לכדור הארץ רק בשביל הניסיון הקלוש לגעת בה.

ואם יש למעלה איזה מישהו, אז הוא יודע שלאנשים האלה לא מגיע להיות לבד,

או להרגיש לבד, אפילו לחלקיק שנייה קטן.

וכל כך הייתי רוצה להכיר עוד אנשים כאלה,

כמעט כמו שהייתי רוצה

להיות אחת.