לחשוב בקול רם

אני שמעתי אגדות על צבע העיניים שלך,

והכוכבים סיפרו לי על הדרך בה אתה מחייך.

אבל עברו שלושה חודשים וכבר לא נשאר מי שיספר.

וזה עצוב לדעת שבעוד כמה שנים קח מה שיהיה לי ממך אלה כמה זיכרונות, פוסטים בבלוג וציטוט שפעם אמרת לי.

הלוואי שעוד הייתה לי את התמונה הזאת של שנינו כשנשכבת ממש לידי, באמצע היער. הלוואי שלא הייתי מתעקשת כל כך לשכוח את כל הדברים שאני רוצה לזכור.

הלוואי והמצב היה קצת אחרת

אולי בחיים אחרים