לחשוב בקול רם

אתמול בכיתי והיום אין לי כל כך מצב רוח. כמעט כל סוג של רגש שאני מביעה מרגיש מזויף, גם כשאני צוחקת עד שהבטן שלי כואבת אני מרגישה את הצחוק חולף בחלל הריק הזה שאיפשהו בתוכי. וזה מדהים אותי שגם כשאני מרגישה כמו החרא שבחארות עדיין יש לי את ההרגל הזה להתעלם מהעניין ולהתנהג כאילו הכל בסדר

אולי אני מפחדת להתמוטט, כי אם זה יקרה השד יודע איך אני אצליח לאסוף את עצמי בחזרה.

כששאלת אותי אתמול בטלפון מה איתי התחלתי לבכות כי אף אחד לא שאל את זה כל כך הרבה זמן