עוד שבוע אני נוסעת מכאן
לוקחת חופש מהכל
מהלימודים, מהמשפחה, מהחברות, מבחורים למיניהם, מעצמי.
אני נוסעת ויש לי חודש להיות מישהי אחרת
יש לי הזדמנות להיות חופשיה לזמן מוגבל,
ואולי אצליח לחזור מחודשת. חזקה יותר, משוחררת יותר, חדשה יותר.
מכירים את התחושה הזו, שאתם בטוחים שכבר הרסתם הכל
ניסיתם כל מה שיכלתם כדי לרמוז לבן אדם מה אתם רוצים
אבל המילים לא יצאו כמו שרציתם מהפה?
ואתם בטוחים עכשיו שהוא וויתר עליכם..
הייתה לכם הזדמנות להשיג את מה שאתם רוצים
אבל בגלל שלא הייתם בטוחים- לא ידעתם מה לומר
חטפתם רגליים קרות. ועכשיו הוא לעולם לא ידע מה באמת רציתם.
אז עוד שבוע
אני נעלמת לחודש
והבן אדם הזה שויתר עליי,
וגם אני מנסה לשכנע את עצמי שוויתרתי עליו
לעולם לא יידע מה באמת רציתי ממנו.
ואז אני לרגע אוזרת אומץ
ומחליטה לדבר איתו
ומשתפנת שוב
כי אם אני אנסה שוב לדבר ולא אצליח
אולי הוא יחשוב שהשתגעתי.. או שאני סתם חופרת
או שאני לא באמת יודעת מה אני רוצה לדרוש ממנו
אני לא מסוגלת להוציא את המילים מהפה כשאני לידו
אני לא מאוהבת הרי.. אני רק רוצה לדעת דברים עליו
אני רוצה שהוא יגיד לי שגם הוא רוצה
ושהוא לא וויתר עליי...
אבל הוא כבר לא ידע
כי נשאר לי שבוע להיות אני הישנה
ואז אני יוצאת למסע של התחדשות
ואולי אני החדשה תוותר עליו באמת
וזה מפחיד את אני הישנה
מאוד
