אני וימי הולדת זה כמו מערכת יחסים, לפעמים אין לי כוח ליום הזה ולפעמים זה יכול להיות היום הכי מדהים באותה התקופה.
אז מפה לשם, מחר יום הולדת.. ואני בבסיס ועוד אחרי סגירה. יש לי רגשות מעורבים לגבי זה שאני פה ביום הזה, למרות שיש לי תחושה שאם הייתי בבית הייתי מסתגרת ולא חוגגת יותר מדי.
סגרתי עם קצין חדש באגף, מה שאומר שבאיזשהו מקום אני הייתי זאת שמפקדת עליו ומרימה את כל העבודה של הסופ"ש.. עמדתי בזה סה"כ, אבל בגלל זה הלכתי אתמול לישון ב4 בלילה ואני גמורה
אני מרגישה שבשבועיים האחרונים מאז יום שישי והבחור ההוא, אני מחפשת לעבוד ולהיות במשרד, אין לי כוח להתמודד וזה מעין נקודת מפלט מלזייף חיוך או לשכנע את עצמי שהכל בסדר כשאני יודעת שלא.
פניתי לקצינת יוהלן בבסיס, ומפה לשם קבעתי פגישה למרכז התמודדות ותמיכה מטעם הצבא, לא יודעת כל כך למה לצפות אבל במצב שאני נמצאת בו כרגע לא חושבת שזה יכול לעשות רע, אלא רק טוב
ובחזרה לנושא היומולדת, עם כמה שנאמר לעצמנו שאנחנו לא מצפים לכלום, בתת מודע תמיד מצפים שאנשים יזכרו וישקיעו. חברה שאיתי בחדר ממש חפרה על היומולדת שלה והיה לה מאוד חשוב אז בסופש בבית עשיתי מסע לכבודה של כמה שעות טובות וקניתי לה מתנה זר בלונים ומה לא.. היא הרגע אמרה לי שהיא לא הספיקה לקנות לי כלום ושהיא תביא לי משהו רק שבוע הבא, ויש לי גם תחושה שהיא לא הביאה זר או שיט אחר, ואין מה להגיד חוץ מזה שזה פוגע באיזשהו מקום
באלי פשוט להתחבא מחר בחדר ולא לראות אף אחד או לעבוד כל היום העיקר לברוח מהכל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
feel again