בכיתה י"א הייתי בMMA
כןכן, אני יודעת, בחורה ומכות - איך זה הולך ביחד?
מסתבר שהולך
(אני לא איזה בוצ'ה ענקית ומגעילה אם זה מה שעובר לכם עכשיו בראש. אני מאד נשית עם נגיעות אופי גבריות חחח)
אהבתי את זה מאד, תמיד שמרתי את כל העצבים לאימון ושם הוצאתי הכל, ואין על תחושת ההתפרקות הזאת 
הייתי שם חצי שנה בערך, ומה שגרם לי לעזוב היה כשהתחלקנו לזוגות וברור שאני נאחס מהלך ואני אהיה בקרב הראשון שלי מול מישהו עם אספרגר. יאי.
מפה לשם קיבלתי אגרוף לעין שדמעה לי אח"כ משהו כמו חצי שעה. נלחצתי...
מצאתי את עצמי מפסיקה לבוא לאט לאט עד שהפסקתי לגמרי.
בעקבות האונס וסרט מתח עם הרבה מכות שראיתי עכשיו (קיצ'ית לנצח.) הגעתי למסקנה שאני רוצה לפחות ללמוד הגנה עצמית
אז פניתי למאמן שהיה לי והתייעצתי איתו לגבי שיעורי הגנה עצמית שהוא מכיר באיזור
מפה לשם הוא אמר שאני יכולה לבוא שוב אליהם וללמוד בלי לעלות לקרבות בתחרויות. חשוב לציין שכשהייתי אז הייתי בחודש ניסיון שהמשיך לחצי שנה ניסיון שהסתכם בזה שלא שילמתי על שום שיעור. ואין קשר לזה שאני תימניה! אני נדיבה נשבעת
ככה שאני יודעת שהוא לא מציע מתוך כוונה רווחית אלא כי הוא באמת בנאדם מדהים. באותה תקופה הרגשתי כאילו הוא כמו אבא שני בשבילי
אז כנראה אחכה לשחרור ואתחיל שוב! קצת מתרגשת 
(הלכתי לראות never back down בקיצור)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
feel again