קראתי שספרה של אחת ,דורית רביניאן שמה,נפסל ללימוד  בסיפרות מוגברת ,לא בגלל שהספר, גדר חיה,היה גרוע,אלא בגלל שהסופרת הירשתה לעצמה,נראה לי מכאן,את החופש לפנטז בסיפרה,על אהבה  בין ערבי מרמאללה ליהודיה מתל אביב,ולרוץ עם הסיפור ולספר לחברה,והוא עלול חס וחלילה,לעודד או להסית להתבוללות מסוכנת בין קוראיו היהודים לבין קוראותיו הערביות של הספר או בין קוראותיו היהודיות לבין קוראיו הערבים,כולם תלמידים בינתיים,שלומדים סיפרות .להתחתן עם מישהו שהוא לא יהודי,אמרה בהיסטריה,אחת דליה פניג ממשרד החינוך,כהצדקה לפסילתו של הספר,זה לא מה מה שמערכת החינוך מחנכת אליו,לא במציאות ולא בעלילתו של סיפור פיקטיבי.לא תיתכן אהבה בין יהודיה לערבי או בין יהודי לערביה,אליבא ד' דליה פניג,בעצמה יהודיה כשרה וטהורת גזע,שלא מרשה לעצמה לפנטז,גם לא בחדרי חדרים,אבל נחרדה מהפנטזיה שחלחלה למחשבותיה לאחר קריאתה בספר, על חדירתו לראשיהם של התלמידים היהודים,בני הנעורים חסרי ניסיון בחיים ובאהבה,של רעיון מהפכני כמו אהבה,וליחסי אהבה שלא מקובלים בחברה היהודית,ולמען האמת,גם לא בחברה הערבית,ואת התופעה הלא חינוכית הזו,יש להרוג עוד כשהיא קטנה,כי אהבה עוד עלולה להוליד מחשבות על שלום.אבל מה שהחריד אותה מכל,היתה המחשבה הפטריוטית אותה חשבה לעצמה בהשראת הספר,אותו קראה בודאי,לפני שפסלה אותו לשימוש בחינוך הפורמלי, והתחלחלה מכוחו של הספר,ומכוחה של האהבה לחצות ללא מצמוץ גבולות של לאום ואמונה דתית,שאהבה בין ערבי ליהודיה או בין יהודי לערביה,תזלוג לאיטה מן הפיקציה של הסיפרות אל המציאות הקיומית,ומשם אל הצינית של הפוליטיקה כמבשרת הראשונה לתהליך של שלום אמיתי בארץ הזו,אם היא הייתה יכולה הייתה לפסול את הספר כליל,היא הוסיפה ופינטזה לעצמה עם לב מלא אהבה יהודית טהורה,ולמנוע את הפצתו של הספר,ולעצור את הקריאה בו,ולא רק בקרב התלמידים.האמת היא שמערכת החינוך גם לא טוחנת את המשכילים  שבדרך, ומחנכת למעשי שחיתות כמו גניבה,רצח או לאונס  למשל,ולכל מיני רעות חולות נוספות,ובכל זאת אותן רעות חולות משמשות ביחד עם אחרות, במציאות של החיים,ולהבדיל,אותה מערכת חינוך גם אינה מחנכת לצדק כלכלי,ובאמת אין צדק כלכלי במדינה .ולחשוב בהזדמנות זו,שדורית רביניאן יצאה לחיים  והייתה לסופרת חתרנית,דווקא מבית היוצר של מערכת החינוך בישראל,אם השכילה את עצמה באופן עצמאי,לאחר,ולמרות החינוך שקיבלה כיהודיה,בחסות משרד החינוך,לכתיבתו של ספר כזה,כנראה שיש משהו פגום בהתנהלות של משרד החינוך.

אני מתפתה לחשוב במעמד זה כי שר החינוך,נפתלי בנט ודורית רביניאן הסופרת,זממו ביחד לעורר ולקדם את מכירות ספרה של הסופרת,אבל במחשבה שנייה שיש לי,אני בטוח שנפתלי בנט,שגיבה את המהלך החינוכי היצירתי שהושקעה בו מחשבה רבה,היה מעדיף שהעשבים השוטים הגדלים בבתי הספר ולומדים סיפרות משום מה,ילמדו בחסותו כאיש פוליטי,ובחסות משרד החינוך,את המורשת של יגאל עמיר,יהודי כשר ומלא באהבת ישראל,שלא היה מסוגל לשאת את ההתבוללות עם יצחק רבין עליו השלום.