גנים של חופש

מתפרק משתנה משנה מחדש 

לפתוח את הרגע, להיות, להכיל - ולחזור קצת פחות מטושטש - מהפעם שעברה

להתחיל לעבור על הרגש

בהתחלה לסמן איפה הוא, אחר כך למתוח קווים 

בהגיון, בסדר כרונולוגי, זה רק מספרים - הכל זה כמו מתמטיקה, כלום זה כמו מתמטיקה

לכל אחד יש חור ענק, בארץ שנמצאת בתוכו, ואני משתדל להציץ ולבדוק שהאנשים שסביבי לא עומדים מעליו

ועל עצמי אני לא מפחד, כי מצאתי חור באדמה שבתוכי אבל התעקשתי להשאר מעליו עד שלמדתי לעוף. בדיוק מעליו, ולא להלחץ, ומדי פעם אני מצליח לנוח ולסמוך על הכוונות של הרוח.