מחשבות.
הן קצת מבולגנות לי.
וזה קשה, לשלוף אותן מתוך סליל הצמר המבולגן הזה,
חוט אחר חוט.
מחשבות.
והן מודעות בחוסר המודעות שלהן
והן שלי
אני מסתכלת עליי
ורואה הרבה דברים
ואני יודעת, כמו תמיד, אני רק צריכה לעצב
לא, המציאות אף פעם לא משתנה
זה רק המבט שלנו עליה שמשתנה
ואני יודעת, כמו תמיד, אני רק צריכה לעצב
לראות בי את מה שאני אוהבת
ולהדגיש
לבטא
לשחרר
אני מסתכלת עליי
ומאחורי ילדה מפוחדת אני רואה דמות חזקה
חצופה, נועזת
מאחורי חוסר ביטחון אני רואה דמות חזקה
כזאת עם דעה, שאי אפשר לשבור.
וזה מצחיק
כי אני חושבת שזה בד"כ הפוך
מאחורי דמות חזקה מתחבאת ילדה מפוחדת
וזה מרגיש לי אחרת
זה מרגיש שאני רק צריכה לגלף את חוסר הביטחון שלי
את כל מה שאימצתי מאחרים
זה לא שלי בכלל
מרגיש שבפנים אני חזקה
והחולשה היחידה שלי היא כשאני לא רואה את זה.
אולי זה אומר שהצלחתי
אולי זה אומר שהשגתי
ניצחתי
ונכון, עוד לא סיימתי
והסוף עוד כנראה רחוק
וככה זה צריך להיות
אני אהיה צעירה לנצח, אני יודעת
ויהיה לי את כל הזמן שבעולם להתבגר.
.
תאהב אותי או לא
תראה אותי או לא
אולי תבחין ואולי לא
אולי תראה בי את מה שאני רואה בעצמי
ואולי לא
אני נשארת אני
כי המציאות לא משתנה
זה רק אני
ואני זה אני
ומי שאני רואה בעצמי
אני חושבת שניצחתי
והדמעות, אלה שצמאות לאהבה
הן מגיעות ממקום אחר
אני כבר לא בורחת
לא
אני נאבקת
וזאת אני, הכי אני שיש
אני מסתכלת לאמת ישר בעיניים
והחולשה שלי...היא מתבטאת רק כשאני לא יודעת כמה שאני חזקה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
