I'm just thinking out loud

אבן אחרי אבן

העולם שלי מתפרק

ואני נופלת ונופלת ונופלת

ולבור הזה אין תחתית

הלא ידוע גדול ומאיים

עומד לפניי, נוהם

ואני

כמו שועל שנלכד בפנסים של מכונית

משותקת

אני רוצה לרוץ

לרוץ מהר

לברוח מכאן

לזרוק את הכל

לכסות את הפנים באיפור שחור

להתערפל מאחורי עשן סיגריות

ואולי קצת יותר

לרוץ

לברוח מכאן

האדמה נשמטת מתחת לרגליי

וגם קודם היא לא היתה יציבה

ואני לא יודעת במה לתפוס

על מה להישען

ואני יודעת

אני יודעת שאני צעירה ושיש לי תקווה

אני יודעת שיש לי שתי ידיים ושכל לעבוד

אני יודעת שאהיה בסדר

זה רק עכשיו

פשוט מפחיד עכשיו