I'm just thinking out loud

אני לא רוצה שיסגרו את ישרא בלוג

זה המקום היחיד שבו אני יכולה לבטא את עצמי בלי מעצורים

וכשאני כותבת, הבלאגן אצלי בראש והבלאגן אצלי בלב קצת מסתדרים

כשאני כותבת, אני מבינה את עצמי קצת יותר

ולפעמים, כשאני לא כותבת

אני עוברת על הפוסטים שלי

נזכרת מי אני

אני עוברת על הפוסטים שלי

והם גורמים לי לחייך והם גורמים לי לבכות

הם גורמים לי להרגיש

הם גורמים לי לאהוב את עצמי ולראות כמה התקדמתי

כמה החיים שינו אותי

לאן ומאיפה הגעתי

כאן אני מבטאת את את המחשבות שלי

את החלומות שלי

את הרגשות שלי

זה המקום שבו אני אני

יותר אני מבכל מקום אחר

אם לא אוכל לכתוב יותר זה יהיה אסון

אבל אם לא אוכל לקרוא את כל מה שכתבתי...

זה יהיה אסון אפילו גדול יותר

אם יסגרו לי את הבלוג

אני בטח אשתגע

כי החיים בחוץ...

הם כמו מירוץ של עכברים

ובלי הבלוג הזה אני ארגיש סתם עוד עכבר אחד מתוך מיליון

בלי שם בלי צבע בלי אישיות

בלי זכרונות