I'm just thinking out loud

סיווג בטחוני 1-4

כל החיים שלי מקופלים בתוך חוברת בת 23 עמודים

משפחה חברים מורים עבודה לימודים מגורים טיפולים פסיכולוגיים, הכל

והדובדבן שבקצפת:

כתב ויתור על סודיות רפואית וסודיות המידע

למה שאחתום על משהו שאני לא מוכנה לוותר עליו?

אני מבינה את הרעיון שמאחורי, אני באמת מבינה, ואני גם מבינה את החשיבות של זה, אבל...

אין הרבה דברים שחשובים לי כמו הפרטיות שלי

חשובים עד חירוף נפש

אין לי מה להסתיר

אני ילדה בת 18, מתבגרת ממוצעת, והמעורבות היחידה שלי במשהו פלילי זה קורבן לניצול מיני

אין לי מה להסתיר, אבל הדפים האלה? הם החיים שלי. והם שלי, ואני פשוט לא מוצאת שום סיבה בעולם לכתוב אותם על נייר.

אני דוחה את זה ודוחה ודוחה ודוחה

ואז דוחה עוד קצת

אני לא רוצה לעשות את הסיווג הזה

אני לא מתעקשת הרבה על פרנציפים

אני לא טיפוס של פרנציפים

אבל הפרנציפ הזה חשוב לי

אני יודעת שזה מטופש לוותר על השירות הזה רק בגלל 23 עמודים

אבל לעזאזל, אני פשוט לא רוצה למלא אותם

וגם אם כבר מילאתי?

אני לא מוכנה לחתום.

וגם אם כבר חתמתי?

אני פשוט רוצה לשרוף את זה.