הוא ניגש אליי עם חיוך חם ידידותי
תנועות גוף קצת בוטות, מיניות
אני לא יודעת איך לפרש את זה
ובפנים אני תוהה מי הוא
ומה הוא רוצה
הוא מציג את עצמו
אני מחייכת חיוך ביישני מסוייג
הוא לוקח לי את היד ומנשק
"אני הומו ידידותי" הוא אומר
כמו כדי להמיס את הקרח
וזה עובד, הקרח נמס
אני מרגישה בטוחה יותר.
אני נכנסת לחדר הרועש והצפוף
גוף נוגע בגוף
והם כולם צוחקים
יש אווירה של חופש באוויר
של שיחרור
ולאט, אני מרשה לעצמי גם
אני רוקדת, וכבר לא איכפת לי מה תנועות הגוף שלי אומרות עליי
אני פשוט רוקדת, מזיזה את הגוף כמו שמרגיש לי טוב
בלי קצב בלי עידון
אני נפתחת
אני נתקלת במבטים של אנשים
אבל המבטים האלה סקרנים, ידידותיים
לא סוקרים, לא מזמינים
ואני מרגישה בטוחה יותר
"i kissed a girl" מתנגן ברקע
אנחנו רוקדים, אחד מול השני
הבוטות המשוחררת שלו משחררת גם אותי
זה מרגיש בטוח
כמו בבית
מי אמר גברים ממאדים נשים מנוגה?
זה הרגיש קצת כמו לרקוד עם בחורה
רק...בניגוד להרגשה שלי עם בחורות
אין שם שום תחרותיות
רק כבוד הבנה וקבלה
הנשיקה הראשונה שלי עם בחורה היתה שונה יותר מכל דבר אחד שחוויתי
היה שם משהו משוחרר
בלי סטיגמות בלי מוסכמויות בלי חששות בלי פחדים בלי מתח
אני לא מרגישה במתח כשאני עם גברים
ואני לא מפחדת מהם
אבל איתה זה בכל זאת הרגיש קל יותר
אני נמשכת לגברים הרבה יותר משאני נמשכת לנשים
אבל לוקח לי זמן להרגיש בטוחה לידם
עוד אחד שניגש, מתעניין
אני מידי עייפה בשביל שיחה, אבל גם הוא, לוקח את ידי ומנשק
הידיד הסטרייט שהגעתי איתו לוחש לי באוזן
הוא אומר שאף אחד לא יודע, אבל מי שהמציא את הג'נטלמניות היה גיי
חצי חיוך עולה על הפנים שלי
הוא מציע לי לרקוד, אני מסרבת, מסוייגת
וגם הוא, הוא מסביר
"אני הומו. אני לא מנסה להתחיל איתך..."
כמו ידע בדיוק ממה נרתעתי
והקרח בי נמס
אני מרגישה יותר בנוח
עדיין מסרבת, אבל רק בגלל העייפות
אני מרגישה הרבה יותר בטוח
כי בין גברים לנשים שנמשכים למינים מנוגדים
...כמעט תמיד יש משהו באוויר
שלא תמיד שני הצדדים רוצים בו
ובתור אישה, קורה לי הרבה, שאני נרתעת מגבר
פשוט כי אני לא מרגישה בטוחה לידו
אני לא יודעת אם הוא מנסה להשיג משהו
ומה בי מעניין אותו
איך הוא מסתכל עליי
ומה הוא רוצה ממני.
כמו רוב הנשים מסתבר
אני מפחדת שיראו בי אובייקט
ינצלו, יפגעו, יאנסו, ישפילו
או שאני סתם חוששת להיכנס לסיטואציות לא נעימות
סתם בגלל אי תיאום ציפיות
כמה זה עצוב...
ועצוב, הוא שהפחד הזה לא מופרך
לא, אני לא מפחדת מגברים
אני פשוט פוסעת לידם בזהירות
פשוט כי בין גברים לנשים שנמשכים למינים מנוגדים
...כמעט תמיד יש משהו באוויר
ואם אחד הצדדים לא מעוניין
הוא תמיד צריך להיות ברור
שלא לתת את הרושם הלא נכון
להיזהר לא להיכנס לסיטואציות לא נעימות
ואתם יודעים מה?
גם לי קצת נמאס מזה
זה היה כיף כ"כ
פשוט לרקוד
גם הנשים שם היו שונות יותר
או אולי זאת אני שהרגישה שונה לידן
לא חשתי מאויימת
לא היתה שם תחרות
היה מקום לכולם
ולא, לא כולם שם היו הומואים או לסביות
היו הרבה זוגות סטרייטים
אבל היה שם משהו אחר באוויר
משהו שגרם לי להרגיש פחות מבוקרת
שמכבדים אותי
גם אם אנענע את האגן ואפזר נשיקות באוויר
שזה לא מה שמקטלג אותי
זולה/איכותית
וזה פשוט היה נעים
ולרגע עברה לי מחשבה בראש...
אם רק כל הגברים היו כאלה
היו רואים בי קודם בן אדם
ולא, שאף אחד לא יגיד לי שאני פראנואידית
הפחד הזה לא מופרך
למדתי את זה בדרך הקשה
גם מאנשים שהיו הכי קרובים אליי.
והחבר הכי טוב שלי סטרייט
חבר אפלטוני
אני לא פארנואידית
פשוט למדתי להיזהר.
.
אם רק כל בני האדם היו כאלה...
היו רואים דבר ראשון בן אדם
לפני הכל
יצור עם רגשות, מחשבות, רצונות, חלומות, שאיפות, עקרונות
הרבה לפני כל דבר אחר
הרבה לפני רומנטיקה או מיניות
אם רק כל העולם יכל להיות כזה
גם בין מינים שונים
שבני אדם יהיו קודם בני אדם
הרבה לפני שהם גבר או אישה
סטרייט או הומוסקסואל
העולם היה הרבה יותר טוב
...הרבה יותר יפה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
