Bad habits

מחר אומרים מחר.

אני לא מאמינה שאחרי שבועיים אני חוזרת לביתתתתתת יואו.

מחר יהיה לי את היום הכי ארוך בעולם!!!!!.

די כבר נמאס לי שבשביל הכל אני צריכה להתחנן, בשביל לצאת לאירוע, בשביל לקבל רופא, ועד שמקבלים סיוע רפואי הוא כולו בלאי ועושה טובה. שאין לי את העצמאות שלי את הפרטיות שלי את הלבד שלי את המיטה שלי את החבר שלי את אמא שלי. להיות עם עצמי, אני כבר לא יודעת מי אני שאני עם כולם ושאני לבד אני כל כך שונה. וזה מבלבל אותי ואני מאבדת את עצמי.

עוד יותר מקשה עלי ההפרעה שלי, כל היום קולות בראש מלא קולות מלא תקיעות ומחשבות שלא נותנות לי להתקדם ולהרגיש בסדר.

השליטה העצמית שלי חייבת להשתפר.