ועבר לי די מהר.
ממש קליל פה, ומצחיק, טירונות של ילדים מפונקים.
נשאר רק לסיים עוד כמה מבחנים ותכנים וזהו בגדול, אחכ סתם יסנג'רו אותנו בטח לעשות עבודות רס"ר וכאלה. למרות שלא אכפת לי.
פה מתגלה לי שכל מה שחשבתי שאני לא אוהבת אני די מעדיפה פה על דברים שחשבתי שאני אוהבת. כי דברים כאלה מעיפים את הזמן, ומעסיקים. לעומת לשבת משועממים בכיתה עם מזגן ותנאים נוחים שדורשים ממך להרדם ובפועל אסור לך !
עם האוכל אני מסתדרת פחות או יותר, זה דורש ממני כל כך הרבה מאמץ נפשי, לא ידעתי שככה.. והארונית שלנו מפוצצת שוקולדים חטיפים ושטויות.
רק לסגור את השבוע. רק להגיע ליום חמישי וזה הכל.
מעבר לזה, כל השבת אני וחבר שלי היינו ביחד. כל פעם מחדש הוא רק מראה לי כמה הוא אוהב וכמה אכפת לו, ואני הכי אוהבת אותו ומעריכה בעולם! אני באמת באמת אוהבת אותו. לעומת מערכות יחסים קודמות שאהבתי, אבל במינון, אני לא יודעת להסביר את זה, תמיד ידעתי שיהיה להן סוף, גם אם היה לי ממש טוב, פשוט ידעתי.
ועכשיו זה מפחיד אותי, כי אם יקרה משהו ליחסים האלה, זה ישבור אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
