Bad habits

כשכבר מיואשים, מרימים ידיים.

הייתי מפוצצת ביטחון עצמי, נהנת להסתכל במראה. הייתי חזקה, מלאת תקוות ושאיפות.

מה נהיה ממני? איך זה הגיע למצב שאני מרגישה כל כך נחותה, חלשה, מכוערת, שמנה.

במבט ריאלי, אני רחוקה מלהיות כל הדברים האלה. אבל הראש שלי לוקח אותי למישורים אחרים. לא טובים.

ועייפתי מזה. לא רואה פתרון, עתיד. 

אני שוכבת במיטה, בטן נפוחה וגרון מדמם. אין לזה סוף, לעולם זה יהיה חלק ממני, ולעולם אשנא את עצמי.

אז איך להתנהג עכשיו כשהרמתי ידיים?