הוא שלח לי הודעה בוואטסאפ וידעתי שישלח, הרגשתי את זה, אפשר להגיד שגם גרמתי לזה... חייכתי כמו מטומטמת מול האייפון אבל השיחה עצמה הייתה קרה. הוא נפגע ממני, אמר שהוא רוצה לתקן את זה ואמרתי לו שאני עם חבר שלי. הוא אמר שאם טוב לי אז טוב לו, הוא נעלב... יכולתי להשאיר את זה ככה אבל לא הייתי מסוגלת. נכנסתי לפתקים והרכבתי סוג של מכתב עם כל מה שאני מרגישה. שפכתי את הלב ואפילו זלגו לי דמעות באמצע ושלחתי לו את החפירה הענקית הזו בלי לחשוב פעמיים. לא יכולתי שלא להוסיף, בגלל הפחד שלי ממה שהוא יגיב (הוא מסוגל להגיב משהו ריקני ופוגע רק כדי "להחזיר", כי הוא בדיוק כמוני) את המשפט "ואתה גם לא צריך להגיב לי על זה כלום כי שום דבר ממה שתגיד לא ישנה את המצב". הוא עשה בדיוק מה שאמרתי ולא כתב לי כלום. נשמתי לרווחה. לא אשקר, כן ציפיתי שלפחות יכתוב "אני אוהב אותך" או משהו כזה אבל אני לא יכולה להיות כ"כ אגואיסטית נכון? חוץ מזה אני יודעת שהוא אוהב אותי רק לפי הסטטוס ה-"מתקדם הלאה" שהוא כתב בדיוק אחרי זה. ויש לי את אהובי, את החיים שלי שמושלם בשבילי ואני אוהבת אותו... וטוב לי איתו, אז אני מקווה של-Light יהיה טוב כמעט ככה. "כמעט", כי אני רוצה שלא ישכח אותי בחיים ושתמיד ינסה להשוות בחורות אליי ויאהב אותי קצת. בכל זאת...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
