אז כן, זה ידוע בקרב החברים שאני שונאת את חג פורים. מגיל 13, כיתה ז', לא התחפשתי. או שלא היה לי כסף לתחפושת או שלא רציתי לבזבז את הכסף שלי על בגד חד פעמי. חוץ מזה, אף פעם לא היה לי רעיון לתחפושת טובה יותר מעצמי. אז השנה התחפשתי כי יצאנו למסיבת סטודנטים ממש ענקית, ותחפושות היו חובה... בלונדי שאלה אותי מה אני עושה והחליטה להצטרף אז עשינו סיבוב-סיוט בחיפוש אחר תחפושת נורמלית והגענו למסקנה שהיא ברבור שחור ואני ברבור לבן... כי אני ברונטית והיא בלונדינית, וכי אני שחומה והיא בהירה, וכי כרגיל אנחנו תואמות אבל הפוכות. אז אחרי טיולים מייגעים במיוחד מצאנו אביזרים והלכנו לאכול. במסיבה עצמה היה סבבה, יותר מדי אנשים. יותר נהננו לפני, במרפסת של אחד החברים שלו כשאיפרנו את הבנים לזומבים ושתינו ביחד. עבדתי כל הסופ"ש... כבר זמן מה שאני עובדת בתור מלצרית בעבודה שליי, הכסף הרבה יותר טוב מלהיות מארחת כמובן... והחלטתי שהגיע הזמן להתלכלך קצת בשביל כסף אמיתי. עכשיו אני אצל פרסיק בבית, שומרת על אחיו הקטן והממש לא חולה שסתם לא הלך לגן, ורואה "חוק וסדר". עצוב שכרגע הריגוש היחיד בחיי זה סדרות טלויזיה. בא לי לקפוץ שנתיים קדימה, להיות בת 23. רגע, בטח ם בגיל הזה לא אמצא את עצמי... בא לי לקפוץ 5 שנים קדימה, אולי 10...