Passion and dissorders

אז מצאתי עבודה,

הייתי בין הראשונים בכיתה שמצאו.

אני חושבת שזה היה גורל כדי שאגיע למסקנה שאני לא צריכה להיכנס עכשיו לשוק העבודה,

ושיש לי עוד זמן לקרוע את התחת במלצרות,

לעשות תואר ראשון,

להפוך לאדם יותר בוגר

ונורמלי.

לא להקדים את זמני,

שלב-שלב.

אז התפטרתי אתמול מהחברה,

והיום נרשמתי לתואר ראשון בפסיכולוגיה

כי החלטתי ללמוד משהו שמעניין אותי.

* הייתי רוצה ללמוד משפטים,

אבל תנאי הקבלה הגבוהים במוסדות הלימוד עם השכ"ל הנמוך לא מאפשרים לי

ואין לי 122,000 ש"ח לבזבז או הורים שישקיעו.

אז פסיכולוגיה, זה מעניין אותי והיה אחד החלומות שלי מגיל קטן.

לא יודעת אם אעסוק בזה, אבל 99% שאצליח בזה יותר מתואר במדעי המחשב.

האמת?

אני לא מאמינה שמישהו בכלל מתעסק בתואר שהוא עושה בארץ,

מעטים כן. 

ואני לא חושבת שאני ארצה לעסוק בפסיכולוגיה...

נראה.