חם מן הלב ישר על השולחן

אני עוד אתחרט על העוגיות האלה, ועל הכדורי שינה שכבר הפסיקו להשפיע,

על הסטוקינג בפייסבוק ולגלות שהאקס שלי עומד להיות אבא, על שיחות בדידות של אמצע הלילה

על סקס חסר משמעות, על מילים ריקות מתוכן, על הבטחות שאני לא מקיימת

על חוקים שנועדו להפר אותם, 

על כל אלה

הרגלים מגונים.

יום אחד, הגנים כבר לא ישחקו לטובתך, ולמה לא עשיתי יותר יוגה? או פילאטיס?

למה לא למדתי לרקוד כמו שרציתי ? ולמה לעזעזאל נרשמתי לכל כך הרבה דברים........

וכלום, נאדה

לא תופס

לא תפס

גם לא יתפוס, את יודעת למה?

כי יש הרגל מגונה אחד שאת לא מפסיקה לעשות:

לשנוא את עצמך.

כמה ביקורת, בכל צעד, בכל מילה, כל מבט שלך

את חושבת ומבקרת ויורדת על עצמך עוד ועוד וכמה שרק אפשר

"זה בשביל להשתפר" כן בטח, את משקרת. לעצמך בעיקר.

אם הייתי אוהבת את עצמי קצת יותר, אולי הרבה יותר

הייתי אוכלת.

הייתי ישנה.

הייתי מפסיקה כל היום להיות בפלאפון בלי שום מטרה או סיבה

הייתי מכבה את הטלוויזיה לפעמים

מסיימת ספר!

אוהבת לעשות ספורט כי אני אוהבת את עצמי ועצמי זה גם הגוף שלי..

אבל לא,

אני עוד אתחרט על זה יום אחד... על כל ההרס העצמי הזה

על כל ההלקות האלה, לא למדת ? יופי עכשיו תעשי מרתון של סטוקינג לכל האקסים שלך וכמה שכייף להם בחיים עכשיו בלעדייך.

לא נרדמת ? יופי תראי את כל הסדרה הזאת ואל תנסי להרדם שתהיי עייפה ורעבה ועצבנית מחר בבוקר בעבודה.

למה?

איך אוהבים את עצמי?

איך מפסיקים הרגלים מגונים?

חוק מספר אחת :

להפסיק להתחרט.