שבוע הבא אני חוגגת 22
וזה נראה כאילו אני בכיוון הנכון בחיים
אבל מה זה משנה לאיזה כיוון מכוונת הספינה, אם אין רוח לנשוב במפרסים?
דווקא כשאני ביצ' ומתבודדת ולא רוצה לראות אף אחד פתאום יש אנשים שרוצים בחברתי
ואני לא יודעת לדחות אנשים, כי גם אני ממש אוהבת ספציפית את אלה שכן רודפים אחרי
וגם כי מוזר לי שלא אני מחפשת אינטרקציה, ואני על הגל כזה ומסכימה ומנסה להנות
בתכלס תנו לי לשבת בבית ולא לראות אף אחד חוץ מדיפסי וללה
אני לא רוצה יותר את החיים שלי בפורמט שהם נראים
נחתה עלי ההבנה שלא משנה כמה אני אנסה לשחזר איתך את הקשר, הוא לא יהיה כפי שהיה פעם. אנחנו רחוקות מדי אחת מהשניה. אנחנו שונות מדי. יש יותר מדי מטענים שלא מדברים עליהם, וציפיות שאי אפשר לעמוד בהן.
את מאושרת מספיק גם בלעדיי
ואני.. אני המשכתי לבד.
איך נפרדים מחברת ילדות? זה הרי לא כמו לבוא לבן זוג ולהגיד שזה לא הולך. צריך שזה איכשהו יתנתק לבד
והקשר גוסס
ומסריח
והיה עדיף לנתק במכה, כי ככה כואב פחות. אבל זה לא מקובל, וחוץ מזה לסיים קשר עם חברה בשיחה זה כזה כיתה ד
אני חולה.
אמא הביאה לי מרק מפתח תקווה לחיפה
ויטלי לא הכין לי תה, ואמר שאני סתם מחפשת סיבה לא לנקות את הבית. אבל אני לא מהאלה שאוהבים אותן, אז אני אסתפק באיזשהו קשר.
אני מקווה שהבת שלי תהיה מהאלה שכן אוהבים. והיא תוכל לבחור
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
unpredictability