opium for no one

אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי,  אני לא יודעת מי אני רוצה להיות,  ואני לא יודעת מה כל כך מפריע לי בעצמי.  אני משלימה פערים מגיל 16, וקצת משטרללת.  ממש בקטנה.  בגילי כבר קוראים לזה שונה,  אני מניחה. 

אני צריכה קומפורט זון שבה אני יכולה להפסיק להעמיד פנים שטוב לי להיות אני. זה קשה כשאת גרה עם בן אדם שמאמין שאכפת לו ממך. 

שמעתי שמישהי אמרה לשותפה שלי שיהיה לה קשה איתי,  כי אני משדרת וויב דיכאונה.  זה נורא מוזר,  כי בדרך כלל אני שומעת את ההפך. 

זה מוזר פי כמה כי יש מעט מאוד אנשים שיודעים כמה אני אומללה באמת.  ואם אחד מהאנשים האלה חושב שקשה איתי זה פוגע.  אני אולי הבן אדם הכי פשוט,  תמיד מסכימה להכל,  רק שיהיה איתי נוח. לתפוס כמה שפחות מקום במרחב,  בחברה,  בחיים של אנשים.