עדי בעולם

ביציאה מהשכונה שלנו יש פנייה ימינה, שבה משתלב מי שפונה ימינה בכביש ראשי.

האופנוען ואני באוטו. אני עוצרת בפנייה.

האופנוען: יש כאן נתיב השתלבות, את יכולה פשוט להמשיך לנסוע ולהשתלב בתנועה

אני מזכירה לעצמי שנושא הנהיגה הוא סוג של סיבה למריבה אצל הרבה זוגות ולכן מחליטה לא לענות

יום אחר, האופנוען ואני שוב באוטו, אותה פנייה. אני עוצרת.

האופנוען: את לא צריכה לעצור, יש כאן נתיב השתלבות

אני לא עונה

יום אחר, האופנוען ואני שוב באוטו, אותה פנייה. אני עוצרת.

האופנוען: אבל למה את תמיד עוצרת פה?? יש כאן נתיב השתלבות!

אני (סבלנותי פוקעת): כי יש כאן תמרור עצור!!!!!!

האופנוען: אה

(להגנתו של האופנוען אומר שהתמרור הזה ממש חבוי ופונה משום מה יותר למדרכה מאשר לכביש, וגם אני הופתעתי לגלות אותו אחרי חצי שנה שלא שמתי לב אליו)

זוכרים את חברתי חגית שהתחתנה בנעליים אדומות? אז היא הייתה בירח דבש ביפן. סמכו עליה להביא את כל המראות הכי מעוררי חשק לנסוע ליפן או סתם את כל הדברים הקטנים האלה כמו קיט קט בטעם תה ירוק שאפשר למצוא רק ביפן. ולחשוב שכשאני הייתי שם הייתה איתי רק מצלמה מעפנה שיכולה לצלם רק 20 תמונות. כן כן, אל תשאלו אותי איך עשיתי את זה ולמה לא עשיתי משהו בנדון.

מבזקי תרבות:

- לצורך ההתאוששות מ"הדרך" עוד לא עברתי לספר הבא אלא עסקתי כל השבוע בקריאה חוזרת של "פונטנלה". היה מרגיע, ועכשיו אתחיל לקרוא את "נערה עם קעקוע דרקון", שגם מלא המליצו עליו וגם אני חובבת ספרות סקנדינבית בכלל ושבדית בפרט. למרות שמעצבן אותי התרגום הזה כששמו המקורי הוא Män Som Hatar Kvinnor, שזה, בתרגום מילולי, "גברים ששונאים נשים". אז למה לתרגם אחרת את השם? (תשובה: כי "נערה עם קעקוע דרקון" הוא השם שבו פורסמה המהדורה האנגלית של הספר. זה ממש לא משכנע אותי. ואני מופתעת שהמתרגמת, רות שפירא, שהתרבות השבדית קרובה לליבה, הלכה על זה).

- זה רק נדמה לי או שעוברת על יס תקופת יובש שאין כדוגמתה? האם זה הגיוני שבכל יום יהיה בערוץ הסיטקומים "כריסטין החדשה", "השמש זורחת על פילדלפיה" (או איך שלא מתרגמים את זה),"מסגד קטן בערבה" ו"הפמליה" בשידור חוזר וזהו? שאין שום עונה חדשה של שום סדרה*? ש"עקרות בית נואשות" החדשה עוד לא כאן? ו"איך הכרתי את אמא" ו"שני גברים וחצי" עוד לא כאן בעונות החדשות? מה נהיה ומתי זה משתפר?

*חוץ מהמנטליסט, שטרם הספקנו אבל מוקלט במקס, וה"דולהאוס", מה משעביר אותנו למבזק הבא -

- "בית הבובות" - אני רואה את זה כי היוצר הוא ג'וס ווידון, האיש שיצר את באפי ועל כן הוא גאון לא משנה מה יעשה. הבעיה היא שהשחקנית הראשית היא אלייזה דושקו, שאותה אני שונאת עוד מימיה מבאפי, כי לא משנה מה תאמרו להגנתה, שנאתי את הדמות שלה בבאפי ולכן לא מסוגלת לסמפט אותה כאן. על הצד החיובי של העניין, מי משמשחק את סוכן האף-בי-איי הוא האיש בעל השם המקורי טאמו פניקט, או במילים אחרות - היילו מ"באטלסטאר גלקטיקה", שאותו דווקא מאוד אהבתי.

את הקטע הבא לקחתי מ-"27 שמלות", קומדיה רומנטית חביבה ששני ואני ראינו בקולנוע בתקופה שבה היה קשה לשפר את מצב רוחנו ולמרות זאת הסרט הצליח. והנה הקטע הכי מרומם רוח בו:

~התראת ספוילר

מהות הקטע: רגע המהפך הקלאסי של הקומדיה הרומנטית. ג'יין וקווין, עד כה עוקצניים ולא חברותיים אחד לשני, משתכרים ומגלים את צידו המלבב של השני

סוף ספוילר~

(חוששתני שהאיכות היא של הסרטים האלה שמישהו מצלם באולם הקולנוע)