עדי בעולם

בשתים עשרה בצהריים התעוררתי מבום ענק. תהיתי לעצמי מה לעזאזל זה היה, כשעוד אחד זיעזע את הבית. זה נשמע בדיוק כמו, בדיוק כמו, טוב, בדיוק כמו מה שאתם חושבים.

שתי שניות אחרי, עוד בום, ועוד בום. "לא ייתכן שמתקיפים את שטוקהולם", אני אומרת לעצמי, כשהבומים ממשיכים, במרווחים מדוייקים. אפילו הבנזוג התהפך וסינן משהו על רעש שמפריע לישון. כמה שניות אחרי, כשהבומים ממשיכים ברקע, נזכרתי מה זה. היום יום ההולדת למלך השבדי, והמנהג הוא לירות בתותחים מול הארמון בצהריי יום ההולדת. אבל למה להעיר את פשוטי העם?