15:00 דיזינגוף סנטר. אני עושה קניות.
16:00 מגיעה הביתה ופורשת קניותיי כדי להתפעל מהן.
16:05 מנסה לחשוב להיכן אלבש את בגדיי החדשים ונזכרת שאין לי יאכטה.
Doh!!
*הכותרת: כשעוז עבר גיבוש חובלים אבל סבל מבחילה נוראה בכל פעם שהקרב לכלי שיט כלשהו, הציעו לו בחיל הים לעשות קורס חובלים יבשתי. עד היום זה מצחיק אותי.
אחינו הקטן, אני וחבר יושבים עם חבילת ופלים. אחרי חיסול מאסיבי של החבילה נותרת ופלה אחת אחרונה. כולנו גודלנו על ברכי החינוך הפולני וכיוון שכך אף אחד מאיתנו לא ייגע בוופלה האחרונה. אנחנו רק יושבים ובוהים בה.
"תיקח אתה"
"לא, בבקשה, קחי את"
"לא, זה בסדר, תאכל אתה"
הוופלה האחרונה נאכלת על ידי החבר, אחרי שממש דחפנו לו את הוופלה לפה.
אחינו הקטן (בעצב): "כולם מדברים פולנית, אף אחד לא מדבר על צדק".
כשהייתי בניו יורק נתקעתי קצת בחנות של המטרופוליטן, מול סטנד דיסקים, שהציע כמה אוספים שממש התחשק לי. ג'ז, אולדיז (מה-'1920), קצת שירים נוגים עירוניים, הרבה מוזיקה שקטה. אחרי שהתלבטתי בין כולם קלטתי שאם לא אקנה דיסק אני אוכל לקנות עוד חולצה. נחשו מה בחרתי.
מובן שהתחרטתי על הבחירה, כי נורא התחשק לי את הדיסקים האלה בארץ. למזלי יש לי בעבודה את שי.
זה התחיל בזה שהוא הציג לי את קרן אן, ונתן לי דיסק אוסף שלה שעשה. כאילו - וואו! אז אני מתלהבת מאוד מקרן אן. וגם מחזיקה ממנה שעזבה את ניו יורק ופאריז כדי לגור עם איזה טייס ליד חדרה. כלומר, חצי מחזיקה ממנה חצי חושבת שהיא מטורפת על כל הראש. הלו, בשלב הזה היא כבר צריכה לדעת שאין שם יהלום.
איפה הייתי? כן, מוזיקה. אז לאחרונה נתן לי שי דיסק שהבטיח לי שיחליף את קרן אן. צדק. אוסף מעולה, בדיוק כמו האוספים שוויתרתי עליהם בניו יורק לפני חצי שנה. איזה כיף. בין השירים המעולים אפשר למצוא את "לולביי אין בירדלנד" הג'זי, שברגע ששמעתם אותו אין סיכוי שתזמזמו משהו אחר, את גירסת הכיסוי של ג'וני קש ל-One של U2 (שהוא כנראה השיר עם הכי הרבה קאוורס שפגשתי), נורה ג'ונס, סוזן וגה ("קרמל"), ועוד הרבה טובים ויפים. איזה כיף.
(תחזית לעתיד: המונים בעבודה פונים לשי ודורשים ממנו דיסק גם כן, שי דורש ממני להוריד את הפירסום, ומאוחר יותר תובע אותי על מיליונים בשל ההטרדות שספג מאז הפירסום. הממ, אני קצת פסימית היום).
אלוהים, שמע, יש גבול. או שאני בת 32, או שיש לי חצ'קונים. בשום פנים ואופן לא גם זה וגם זה!!! רר.