בדיוק לפני כמה ימים חשבתי לעצמי שאצלנו בבית מאמינים בהמון אמונות טפלות. חלק מזה נשאר איתי עד היום. אני לא ממש מאמינה אבל הדחף הראשוני זה לעשות את אותם דברים אחרת, או לא לעשות אותם בכלל. אין בזה משהו רציונאלי. זה סתם הרגל שהשתרש לו במשך השנים. אז הנה כמה אמונות טפלות שרווחות אצלי בבית:
1. אסור להעביר סכין מיד ליד-
זה גורם למריבות, לסכסוך במשפחה. אף פעם לא יצא לי לחוות מריבה כזו בעקבות
סכין שהעברתי מיד ליד. המריבות היחידות שנגרמו מזה, זה שניסיתי להתווכח עם
אמא שלי שאלה שטויות במיץ עגבניות.
2. ובמסגרת החפצים החדים אנחנו ממשיכים למספריים- אסור להניח על השולחן מספריים פתוחות, צריך לסגור את הלהבים שלהן, אני כבר לא זוכרת למה זה גורם, אבל יכול להיות שזה גורם מזל רע.
3. נקישה על עץ-
זו דווקא אמונה טפלה די מוכרת, מקישים על עץ כל פעם שמישהו אומר משהו רע,
או ששומעים משהו רע בחדשות היו ועדיין יש הרבה נקישות אצלנו שמלוות
בקריאות: "השם ישמור, לא עלינו, טפו טפו טפו".
4. חמסה-
כשהייתי קטנה אמא שלי תמיד הייתה דוחפת לי לתיק איזו חמסה שתגן עליי לכל
מקרה שלא יהיה, במיוחד באירועים משפחתיים שם ידוע שעין הרע שולטת, או
בטיולים שם אני עלולה ליפול, להידרס, להיחטף, להינשך על ידי חיה תועה
ולחלות בכלבת. והאופציות להיפגע עוד רבות ומגוונות. מה זה חמסה קטנה בתיק
לעומת המשך חיים שלווים ומאושרים נטולי כלבת.
5. מלח- זו
אולי האמונה הכי הזויה, אבל אמא שלי עשתה אותה כמה פעמים בחיים שלנו. היא
הייתה לוקחת חופן של מלח ומסובבת את זה מעל הראש שלי ושל אחותי. זה אמור
להביא מזל. כשהייתי קטנה, הייתי חושבת שהיא שופכת לי את המלח על הראש ולא
ידעתי למה אמא ממליחה אותי.
6. נעליים הפוכות-
אסור בשום פנים ואופן שהנעליים תהיינה הפוכות על הריצפה, הן צריכות להיות
מונחות על הריצפה כמו שצריך. גם זה בטח גורם למזל רע. למרות שאני יודעת שזה
שטויות אני לא יכולה לראות נעליים הפוכות על הריצפה, לא משנה מה אני עושה,
אני תמיד אקום להפוך אותן למצב הראוי.
7. הפינה של השולחן-
גם זו אמונה טפלה די ידועה, שמי שיושב בפינה של השולחן נשאר רווק. אני
דווקא אוהבת את הפינה של השולחן. לא זכור לי שפעם נמנעתי מהפינה של השולחן
רק בגלל האמונה הזו. אולי בגלל זה אני רווקה בגילי המופלג.
8. אסור לעבור מעל רגל של ילד בכור אחרת הוא לא צומח לגובה-
בתור בכורה אסור היה לאף אחד לעבור מעל הרגליים שלי. ואם מישהו בטעות היה
עובר מעליי הוא היה צריך לעבור בחזרה, אחרת לא אגבה. עד היום אני לא יכולה
שעוברים מעל הרגליים שלי. אבל אני לא מבקשת שיעברו בחזרה, כמובן. אין לי
עוד איך לצמוח לגובה.
9. אצבעות משולבות-
אסור בשום פנים ואופן לשבת עם אצבעות משולבות בידיים. "זה סוגר את המזל"
לדבריה של אמא שלי. כיום אני יושבת בבית עם אצבעות משולבות, גם כי זה נוח
לי, וגם כי לפעמים זו דרך להלחיץ את אמא שלי שרואה שאני לא מוכנה לשחרר את
הידיים.
10. כמובן שיורקים כשמופיע מולנו חתול שחור- לפעמים מחמירים ויורקים כשמופיע כלב שחור.
את האמת שאף פעם לא חשבתי על
העניין הזה של האמונות הטפלות כי חשבתי שזה משהו שיש בכל בית. בכל בית
מקפידים על מספריים וסכינים וחמסות, אבל עכשיו כשאני חושבת על זה יכול
להיות שיש משפחות נורמליות וקצת יותר מתקדמות שלא עושות את השטויות האלה.
איך זה אצלכם? יש משהו מוזר בגזרת האמונות הטפלות?
עד הפעם הבאה... 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
