| |
,I am the master of my fate
I am the captain of my soul |
 כינוי:
kuksta מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2012
זה לא הכל בראש
הגמילה הזאת מסוכר ומגלוטן מתקבעת בגוף. לפני כמה חודשים עירבבו לי תה עם כפית שהיו עליה גרגרים של סוכר מתה אחר. הרגשתי אותם ואז כאבה לי הבטן. בטח, אמרתי לעצמי, את מכירה את הסיטואציה והיה לך טיפה מתוק אז קישרת. הכל פסיכוסומטי.
בחג השני היינו אצל אמא שלו והיו שם סלטים שחשבתי שנעשו בבית. שאלתי לתוכנם ומתוך הרשימה סיננתי כמה שהיו אצלי בסימן שאלה, ואכלתי רק את אלו שהייתי ממש בטוחה לגביהם. עד המנה העיקרית כל כך כאבה לי הבטן שהיינו צריכים ללכת מוקדם. אני מהמרת על הילפלים הקלויים. למרות שהם מתוקים מטבעם מישהו כנראה שם עליהם חומץ שאינו חומץ תפוחים טהור (כן, פלצני אבל זה החומץ היחיד שאני אוכלת). מראש נזהרתי אז בטח החשש המוקדם הגשים את עצמו. מה כבר יכול לעשות סוכר בתוך חומץ, הא?
הייתי ידועה פעם כ"קיבת הברזל". שום דבר טרי מדי או מקלקל לא יכול היה להזיק לה, והנה היום, עשיתי לעצמי חזה עוף עם קצת סילאן אבל במקום לשפוך את הרוטב אחרי, ניסיתי לאחד ביניהם במחבת. האש שרפה את הסילאן והפכה את הפרוקטוז (שמותר וחשוב תזונתית) לגלוקוז, שהפך לי את הבטן לשדה קרב בין הסטארקים ללאניסטרים. לא היה כאן שום אלמנט פסיכוסומטי זה הגוף. הוא כבר לא רגיל לעכל סוכר לבן (או חום) ונגזרותיהם. אפילו שזה מעצבן ומציק אני לא יכולה להפסיק לבדוק האם יש בטונה מיונז או רסק עגבניות או חומץ ודבש לא טהורים, ולו בגלל שזה כאבי תופת.
גלוטן אני די בטוחה שלא אכלתי, אם כי הגורל הצפוי לא שונה. הגוף שלי הפסיק לייצר את האנזים שמפרק גלוטן ולכן דיני כשל חולה צליאק. כך הסביר לי בנדודי התזונאי. אפילו שהוא לא מסכים עם הגמילה הזאת וחושב שהכל בולשיט אבל אם זה עוזר לי אז מה טוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
