זו דלקת החניכיים השלישית מאז שהתחילה שנת 2012. לא דלקת של קצת-יורד-דם וקצת שטיפות וזה עובר. זו דלקת כזאת שקשה לפתוח את הפה וצד ימין מתנפח ובא למות. זו סדרת האנטיביוטיקה השלישית, וגם הסבב הפרוביוטי הצפוי בעקבותיה כבר נלקח בחשבון, והכל הכל הכל באשמתי.

לפני יותר משנה, אולי שנתיים, הייתה הדלקת הראשונה, והרופא אמר שצריך להוציא את השן בינה. שן הבינה היחידה שלי!!! שגם ככה צמחה רק בגיל 30 - איך אני יכולה סתם ככה לעקור אותה? היא בטח גם תיקח איתה חצי מוח כשתצא.

מוח או לא יש לי חרדת רופאי שיניים. הם יותר בעלי מקצוע מרופאים בעייני, משהו כמו קבלני שיפוצים או טייחים, רצפים או זגגים. הם אף פעם לא מגיעים בזמן וגם מייצרים לעצמם עבודה, כמו מוסכניקים, ואין לך דרך לדעת אם הפלאנג'י השמאלי באמת דפוק.

פעם גם הייתה לי ניב כלואה בחלק התחתון. חתיכת ניב ערפדית ענקית שנתקעה בלסת שלי כשהיא שוכבת על הצד ולא עושה סימנים של מתכוונת לצאת. הייתי צריכה  ברזלים למטה ואז עברתי ניתוח שבו קדחו לי בלסת, מהצד שלי זה היה נראה כאילו הם מנסרים עם מסור חשמלי והדם משפריץ לכל עבר כמו בסרט סלאשר שהתפאורה שלו היא הפה שלי. אחר כך אני זוכרת שהיה מקדח כבישים מרעיד עולמות ופטישים הולמים ברקות. ארבעה ימים שלמים הייתי על ערש דווי, עד ששבתי מן המתים.

פלא שאני מעדפה להלעיט את עצמי באנטיביוטיקה במקום לתת להם לקדוח שוב? אני יודעת שרפואת השיניים די התקדמה מאז שהייתי קטנה אבל כמה גאדג'טים לא ישכנעו אותי בקלות.

היום נשברתי ועשיתי צילום פנורמי, לפני העקירה, לראות אם השן קרובה מדי לעצב. יצא חמוד, אפילו ראיתי שיש לי 4 שיני בינה, כמו לכולם, ודווקא הימנית העליונה עיקמה לגמרי את השן שלידה.

חוץ מזה תסתכלו בצד שמאל למטה - יש שם שלוש שיניים שנראות כמו יצאו מאיור, דוגמניות ומחייכות, עושות כל היום מסיבות עם קריוס ובכחוס. הקיצונית שבהן צריכה לעוף - נכון שהיא עושה פרצוף של מופתעת ?

ואחרונה חביבה - יש שם רווח למטה, קצת ימינה מהמרכז. אלוהים יודע ממתי. אולי כדאי להשתיל שן זהב? זה יהיה ממש קול, נכון?

* אם הייתי יושבת לכתוב עכשיו הייתי כותבת רומן פורנו-רפואי.

** לכל הדואגים אני מבקשת לציין שאני ממש בסדר, מרגישה טוב וזה, אני פשוט אוהבת להתעסק בצדדים הפחות...איך נקרא לזה?...אסתטיים של הגוף.