נדב שהיה בארה"ב

ערב טוב לכולם.

נפתח היום בשאלה: אם זה הולך כמו מקופלת, נראה כמו מקופלת ועושה קולות של מקופלת, מה זה? זה לא ברווז גרעיני, זה ישראל כץ. אחרי שהבטיח שיפריט את הרכבת, יפרק את הוועדים וידאג לכך שמדי פעם יגיעו רכבות לתחנות הצליח מר כץ להוכיח גמישות מדהימה. הוא אישר מתן שוחד גלוי וברור לעובדי הרכבת (העלאת שכר ומענק חתימה), ביטל פיטורים של עובדים שהפעילו אלימות פיזית ברורה מול המנכ"ל ושידר מסר ברור לכל החברות הבינלאומיות - לא להתקרב לישראל. אם זה לא מספיק, הוא גם דאג לכך שרכבת ישראל לא תבצע שום התייעלות עד שנת 2030 על ידי מניעת פיטורים במשך 18 שנה בחברה. בנוסף, הוא סלל את הדרך לעוד שביתות ושיבושים מצד ועדים אחרים שירצו גם הם העלאת שכר לא פרופורציונלית וקביעות עד הקבר (ואחריו).

אנחנו, אזרחי ישראל, קיבלנו שיעור חשוב על המושג סחיטה באיומים וגילינו את תחנת הרכבת החשובה ביותר בישראל: תחנת נתב"ג. בקצב שבו מתחזקים הוועדים ומתרבה מחדש שליטת ההסתדרות והממשלה על חיינו, המיסים לא יאפשרו לנו לחיות כאן. ההסכם יעלה מאה מיליון שקלים (באופן ישיר, לפני שיגלו עוד כמה הפתעות) שכולם יצאו כמובן מהכיסים של כולנו. את האפקטיביות של עובדים עם קביעות ראינו כולנו בביקור האחרון במשרד הפנים, כך שלמי שרוצה לחיות מומלץ להימנע מנסיעה ברכבת לפחות עד שנת 2030.

עוד אירוע מסעיר ביותר שקרה השבוע הוא הפריימריז בקדימה. ללא ספק, הוא עניין ציבור גדול מאוד של שני אנשים. אחת הפכה ביום שלאחר מכן לאייקון אופנה עם כותרת ראשית בווינט ("ציפי לבני בג'ינס") והשני הוכיח שהוא פספס את ההזדמנות שלו לקבל כדורים פסיכיאטריים ב"אח הגדול" והכריז על עצמו כמועמד לראשות הממשלה. משום מה נראה שההזיות האלה הפכו למדבקות, כי גם שלי יחימוביץ' הכריזה על עצמה אתמול כמועמדת לראשות הממשלה. אם שני האנשים האלה רואים את עצמם מועמדים ריאליים לתפקיד, אני רוצה להכריז שגם אני מתכוון לרוץ לראשות הממשלה. בבחירות הבאות אתם מוזמנים לקחת איזה פתק שאתם רוצים ולכתוב מאחוריו "נדב לראשות הממשלה". עכשיו אני רק צריך למצוא תקציב לכדורים פסיכיאטריים לחמישה מיליון אנשים והתפקיד אצלי בכיס.

ושוב לפינתנו האהובה - על מה בכו השבוע בקיר של יאיר. הנושא העיקרי הוא כמובן הדלק שהולך ומתייקר (אל תשכחו לתדלק היום לפני חצות). כל חמש דקות פורסם פוסט עם לינק לעיתון כלכלי כזה או אחר ומלל שמסביר על מחדלי הממשלה ועושק הציבור. כשניסיתי לשאול את המייללים מאיפה לקצץ כדי להוריד את המס, קיבלתי תשובות מתחמקות.

הנושא השני היה רווחי הבנקים, שם אנשים התכנסו לערוך דיון בנושא עלות הפסקת הפיפי של מנכ"ל בנק הפועלים. מסתבר שאם מישהו מרוויח מיליונים זה על חשבון הציבור, אבל פותח הדיון מרוויח את הכסף מהאוויר. סטיב ג'ובס הרוויח מיליארדים על חשבון הציבור אבל לא ראו בו את אויב העם. מזלו שהוא לא היה מנהל בנק.

עוד נושא שעלה יותר מפעם אחת מראה שגם הציבור הישראלי הוזה לפעמים. מסתבר שלממשלת ישראל יש כספת סודית שבה היא שומרת מאה מיליארד דולר. מדובר כמובן על רזרבות המטבע של המדינה, אבל נראה שאנשים בטוחים שזה חלק מתקציב המדינה (למען האמת, זה שווה ערך לתקציב המדינה). גם בנושא הזה נראה שאנשים נתקעים כששואלים אותם מה הם מציעים לעשות, בדרך כלל עם התשובה "אני לא כלכלן". אז למה אתה מתלונן?

ובנושא קצת יותר מעודד, היום אנחנו נפטרים סוף סוף מתחרות חוסר הכישרון שנקראת "דה וויס". צפיתי בכמה תוכניות (זה נורא, אבל נורא ארוך) ובכל פעם חזרה על עצמה התופעה שבה הזמר הטוב יותר הודח. היום, במשדר גמר שיימשך שמונה שעות, ייבחר הזמר הבא שכולנו נשכח ממנו. אחרי העונש הזה נוכל להינות לפחות מהפרק האחרון של "מצב האומה".

ולסיום, הכינו את עצמכם לחדשות שנשמעות לא הגיוניות מחר. אם גוגל יכריזו על שירות צילום ישירות מהעיניים, רכבת ישראל תודיע שהיא מחוייבת לעמוד בסטנדרט הדיוק הגרמני או נתניהו יודיע שבגלל מצוקת הדלק המחיר שלו ירד, תדעו שמדובר בבדיחות המעצבנות של האחד באפריל. כל מה שנותר לעשות אחריהן הוא להגיד "איזה כיף אם זה היה אמיתי" וללכת לעבוד על מישהו אחר.

יום טוב.

שלכם,

nadavs