נדב שהיה בארה"ב

ערב טוב לכולם!

זה לא יאומן, אבל היום לפני שמונה שנים נפתח הבלוג הזה. אז הייתי כמעט בן 15, רגע אחרי תחילת הסימסטר השני בכיתה ט', היום אני כמעט בן 23, רגע לפני תחילת הסימסטר השני בטכניון, ובין שני הזמנים האלה נמצאים 733 פוסטים (כולל זה), הרבה תגובות ושלושים וחצי אלף מבקרים. לא הרבה לבלוג כ"כ ותיק, אבל ההבלחות שלו לציבור הרחב היו בעיקר בנושא "כמה בית הספר גרוע" שלא מושך אליו קוראים קבועים.

כמיטב המסורת (ועכשיו עם גיבוי מדעי של מרצי הטכניון עם דיאגרמות על כל מבחן), הנה הסטטיסטיקה האחרונה:

הפוסט הקצר ביותר, מזה שמונה שנים, הוא הראשון והמופלא, וככל הנראה יככב בעמדה הזאת עוד הרבה זמן. הפוסט הארוך ביותר, לאחר בדיקה מדעית לפי מיטב הסטנדרטים הבינלאומיים (ספירת מילים בוורד), הוא "חינם בחינם", פוסט התעמולה של הבחירות האחרונות, עם מעל 1,400 מילים. אין מה לעשות, בחירות מוציאות ממני את המיטב.

מספר התגובות הגדול ביותר הוא עדיין 162 ושייך לפוסט של האחד בספטמבר 2011 על נפלאות מערכת החינוך בארץ והבעיות (הקשות) של המחאה החברתית. מאז הספקתי לגלות שאחת ממובילות המחאה למדה איתי באותו בית ספר (מזל שברחתי ממנו) ועכשיו מכהנת בכנסת בתור הסגנית לראש השדולה להשמצת נתניהו.

בניגוד לשנה שעברה, השנה יש רק שמונה קישורים חיצוניים מארבעה בלוגים שונים, ירידה מדאיגה ביותר. אני שוקל להתלונן על הקיר של יאיר לפיד כפי שנהוג לעשות היום.

וכרגיל - תודה רבה לכל הקוראים והמגיבים, בין אם באתר ובין אם בטלפון ובבית. נתראה כאן שוב בשנה התשיעית, אולי עם שיאים חדשים בחלק מהקטגוריות.

יום טוב.

שלכם,

nadavs