יוצאת לדרך חדשה...

תגובות לקטע: להיות בן אדם זה גם לדעת להודות בטעות  הוספת תגובה חדשה


קוץ בתחת , 18:40 9/9/2016:
משום מה, לא מפתיע אותי שהמאמן ג’ היה מוכן להודות בטעות, לשוחח על הפרשה ו"לנקות לגמרי את השולחן". אין לי הסבר ממשי מדוע - אבל כך אני חש: לא מופתע.
אותי מפתיעים דברים אחרים:

- מדוע האירוע עם החדשה כל כך הטריד את כולכן? מדוע הוא היה כה משמעותי עבורכן? ברור לי, שלא רציתן שהיא תפגע. ברור לי, שחשבתן שהיתה כאן טעות בהתנהגות. ברור לי, שרציתן "לצמוח" מתוך האירוע. ובכל זאת - לא קרה משהו גדול. באה מישהי חדשה, התנהגה בניגוד לקודים של הקבוצה - ומצאה את עצמה בחוץ. לא כזה ביג דיל, בעיניי.

- מדוע לא דיברתן על זה ביניכן, לאו דווקא במסגרת אימון? ככה, לפני האימון או אחריו? מה זה מלמד על אופי הקשר ביניכן?

- מדוע התנהגותו של המאמן, בזמן אמת, היתה מספיקה כדי לערער את האמון בו, עוד בטרם הסתיימה הפרשה, בטרם שוחח איתכן על העניין באימון האחרון? האם האמון שלכן בו כה שביר? אני שמעתי את היווצרות הסדקים באמון עד לכאן...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:05 9/9/2016:
מענין שזה לא הפתיע אותך, ייתכן שמתוך הסיפורים שלי על ג’ הבנת בערך מי הבנאדם.
מדוע האירוע עם החדשה כל כך הטריד אותנו? נראה לי שצריך להכיר את האווירה גם בקורסים של אימושיין וגם בקבוצות האלה של המנטורינג כדי להבין כמה ההתנהגות של החדשה היתה יוצאת דופן וכמה הצורך בתגובה של ג’ - בין אם הגיב נכון או לא - הוא מקרה נדיר. יש כל כך הרבה כבוד הדדי ופרגון והקשבה והכלה גם בקבוצות של 5-6 וגם כאשר נוכחים 100 איש בחדר. אני מניחה גם שכל אחת מאיתנו הגיבה גם לדיסהרמוניה המוזרה שנוצרה פתאום וגם הוטרדה מכך שהחדשה נפגעה מצורת הפנייה אליה. מה לעשות, אנחנו בחורות רגישות לשון

המשך



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:05 9/9/2016:
המשך

למה לא דיברנו על זה ביננו? ייתכן שחלק מהבנות דיברו בינן לבין עצמן, אני לא דיברתי על זה עם אף אחת. היתה לי תחושה שזה ייצא סוג של רכילות, ואני לא אוהבת את זה. "לדבר מאחורי הגב" של המאמן, של המשתתפות האחרות. 

מדוע התנהגותו של המאמן כל כך ערערה אותנו? אני מניחה שחטאנו בסוג הערצה, כי ברגיל הוא באמת כל כך נקי ועדין וקל לשכוח שהוא רק בן אדם. לא הבנו איך מישהו כל כך טהור בסך הכל מגיב כמו אדם "רגיל", אדם כמונו... זה היה בדיעבד שיעור חשוב עבורנו גם מההיבט שלנו כמאמנות - לזכור שגם לנו מותר לטעות ולהודות על הטעות, לפגוע ולבקש סליחה על הפגיעה....



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

קוץ בתחת , 16:04 10/9/2016:
בואי נדבר על "רכילות":
כשאישתי ואני משתעממים, אני אומר לה "בואי נרכל על מישהו". כן, אנחנו רכלנים. אוהבים לרכל - וגם מוּדעים לכך, שזה מה שכולם עושים.

כשאתם, את ובעלך, נפגשים עם זוג חברים - כשאתם נפרדים, אתם מדברים על החברים? ככה, ביניכם? ומה את חושבת שהחברים עושים? כולם מרכלים על כולם. אם יש לך שתי חברות משותפות - כשאת נפגשת עם אחת מהן - שתיכן תדברנה על השלישית או שלא? אם יש לכם חבר משותף, שחלה פתאום - אתם תספרו לחברים המשותפים על מחלתו (במידה והם עדיין לא שמעו על כך)?

האם "רכילות" היא רק אם מדברים על דברים רעים? אם שתי חברות אומרות שבחים על חברה שלישית, שלא בפניה - האם זו רכילות? האם נושא השיחה הוא שהופך משהו לרכילות? נגיד, דיבור על סקס - בניגוד לדיבורים על נושא מקצועי?

רכילות, זה שם לא נאה לפעילות שאנחנו מבצעים כשגרה - מדברים על אחרים.

===>


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

קוץ בתחת , 16:17 10/9/2016:
האם רכילות היא רק כשמדברים "מאחורי הגב"? אם הדברים נאמרים בגלוי - זו לא רכילות?
האם רכילות היא רק כשמכירים אישית את נושא השיחה?

לצורך דיון בשאלה האחרונה - בואי ניקח לדוגמה את הבלוג שלך. אלמלא העובדה, המאד משמעותית, של מסך האנונימיות - הפוסטים שלך היו רכילות. את מרכלת על כולם - מאחורי גבם. על בעלך, על ילדייך, על נכדייך, על החיילת, על החברים שלכם. זה, כמובן, מה שהופך את הבלוג שלך למעניין. הם לא יודעים, שאת מספרת לנו עליהם. את כל הלגיטימיות את שואבת, מהעובדה הפשוטה שאת שומרת על אנונימיות. אבל, מבחינת התוכן - הכל רכילות...

אני מבקש לשוב ולהדגיש: בעיניי, רכילות זה אחלה. זה מה שאנשים עושים. זה מוסיף עניין, זה מוסיף פיקנטיות. ובכלל, אני חושב, שזה לא יעיל להלחם בטבע האנושי: רובנו רכלנים. אז בבקשה: נזקוף ראש, נביט קדימה בגאון - ונרכל בחדווה.  חיוך


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

קוץ בתחת , 16:52 10/9/2016:
אני מבקש להוסיף רק עוד עניין אחד - חריג לכל הנושא הזה של רכילות:
כאשר מבקשים "לשמור משהו בסוד".

אני מבקש להצהיר בזאת: למיטב זכרוני - מעולם לא גיליתי משהו, שנתבקשתי לשמור בסוד.

בעיניי, לגלות סוד - זה לא עניין של רכילות. זו הפרת אמון.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:06 10/9/2016:
בנושא של הפרת אמון אני איתך במאתיים אחוז. לא רק אם מבקשים ממני לא לספר סוג אני "בונקר". בדרך כלל לא צריכים להגיד לי לא לספר.
סוד של אדם או בכלל מידע פרטי של אדם הוא שלו, ורק הוא יבחר למי לספר.

ודווקא בגלל זה, אגב, אמרנו לחיילת שלנו שביני לבין T אין סודות, ושתצא מתוך הנחה שכל דבר שהיא מספרת לאחד מאיתנו, גם השני יידע מזה.

זאת בעיקר כדי למנוע מראש ניסיון למניפולציות רגשיות...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:04 10/9/2016:
זה נכון טכנית שכאשר אני מספרת על הדמויות בחיי בבלוג זו רכילות. אני משתדלת לדבר על התגובה שלי להתנהגות שלהם, ולא עליהם ספציפית. אבל כן, אני מרשה לעצמי ביומן הרשת האנונימי לדבר על אחרים - בזכות האנונימיות. באופן כללי בחיי אני מנסה להקפיד לכבד אנשים כשאני מדברת עליהם, וכאשר אני מקטרת אני משתדלת להדגיש את עצמי, את התגובה שלי, את מה שקורה לי כשהם איך שהם. סביר להניח שלא תמיד אני מצליחה, אז זו לפחות המטרה שלי.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:59 10/9/2016:
יש לי הגדרה מאד ברורה על רכילות: אם שני אנשים מדברים על אדם שלישי והוא יוצא גדול מהשיחה, זו לא רכילות. אם הוא יוצא קטן זו רכילות.
אם אספר על מחלה של מישהו - זו מתוך אכפתיות ורצון לשתף את מי שאכפת לו. נושא השיחה לא משנה כל עוד הדיבור על אדם שלא נוכח מקפיד על כבודו ולא מקטין אותו.

אמשיך בתגובה הבאה





הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:53 10/9/2016:
אני אוהבת את העומק במחשבותיך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

קוץ בתחת , 13:43 11/9/2016:
בהתחשב בכל השירשורים בתגובות - אני מניח, שהתגובה מיועדת לי.
אם כך - תודה רבה על המחמאה! לעונג הוא לי.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

טליק (האתר שלי) , 11:21 12/9/2016:
גם אני אהבתי,אם אמפי לא הייתה מפנה את תשומת לב הקוראים מהפוסט החדש לדיאלוג הזה,לא הייתי יודע שהתרחש כזה ומאוד נהניתי לקרוא.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

קוץ בתחת , 13:50 12/9/2016:
טליק, תודה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:48 9/9/2016:
טוב שהמאמן חשב להודות בטעותו. אכן גם לדעתי הוא לא נהג כראוי בפרשה הזו. אלא שאני חושבת שהבעיה לא הייתה בכך שהוא לא הכין אותה מספיק אלא בכך שהוא לא היה רגיש מספיק להבין איך היא מרגישה ופגע בה בלי לחוש באותו רגע שהוא פוגע. לי זה כאב אפילו לשמוע על ההתנהגות שלו ואני מתפלאת שהוא לא הרגיש את הכאב שלה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:07 9/9/2016:
בזמן אמת הוא הבין שהיא נפגעה, אבל אז זה היה מאוחר כמובן. היא כבר נפגעה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 23:50 9/9/2016:
זו לא בושה להודות בטעות
מטעויות אנחנו לומדים והרבה
(ומי שלא לומד מטעויות, ובכן... יש לו בעיה)
זה גם טוב שהוא יישר את ההדורים וניקה את השולחן והאווירה שהייתה עקב המקרה הזה.

אני חושבת שעצם זה שהוכנסה לקבוצה מישהי שלא יודעת מה זה אימון בשיטת סאטיה, והיא לא עברה איזושהי הדרכה ולו קצרה זה יכול להיות בעייתי
גם אם זו לא הייתה היא באופן אישי, גם אם הייתם מכניסים כל מאמן אחר שלא מכירה את השיטה איתה אתם מאמנים, סביר להניח שהייתם נתקלים בהתנהגות כלשהי שמבחינתכם היא זרה לכם

מצד שני אני אצפה מבן אדם שמגיע לפגישה בנושא מסויים שילמד קצת על הנושא
גם אם הוא מגיע רק בתור צופה, ולו כדי להבין את האינטראקציה בין האנשים
אבל זו סתם מחשבה שלי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:56 10/9/2016:
זו גדולה של בן אדם להודות בטעות ולעשות ככל הניתן כדי לתקן אותה או לפחות לבקש סליחה. 
מסתבר שהחדשה חשבה (וגם אמרה) שאם היא תצטרף לקבוצת מנטורינג שעובדת בשיטת סאטיה היא תלמד את השיטה. ייתכן מאד שזה מה שהיה קורה אם היא היתה באמת קשובה ומנסה ללמוד, במקום להיכנס לדברי כולם ולקחת את השיחה לעצמה. בכל קבוצה אגב יש מישהו כזה - שמרגיש שהוא חייב להשמיע את קולו כל הזמן, כדי להפגין ידע, כדי לקבל תשומת לב...אנחנו כנראה היינו בנות מזל שבקבוצה שלנו לא היתה אחת כזאת עד עכשיו.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 06:50 10/9/2016:
הדינמיקה בקבוצה שלכן מאוד מעניינת, קצת כמו כת כזו, או משפחה. אני תוהה איך זה שרק המאמן גבר והשאר נשים, זה במקרה או שאולי רק נשים נמשכות לסוג הזה של אימון?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:10 10/9/2016:
קבוצת המנטורינג כמוה ככל הדרכה שעוברים מורים, פסיכולוגים וכל מי שעובד בסוג של טיפול, הדרכה או אימון של אנשים. פסיכולוג הולך להדרכה כדי להתייעץ עם גורם בכיר או לפחות עוד זווית מקצועית מוסמכת לגבי סוגיות שעולות בטיפול שלו בלקוחותיו. זה דבר מקובל וזה הדבר האחראי לעשות. איך הגעת מזה ל"כת" לא ממש הבנתי....
בתכנית המאמנים שמתי לב שהיחס הוא בדרך כלל 65 אחוז נשים, 35 אחוז גברים, וכך גם בקורסי ההמשך וזה גם אחוז המאמנים גברים לעומת מאמנות נשים.  ממש במקרה יצאה לנו קבוצה של בנות שלומדות אצל מנטור גבר. כלומר, לא במקרה בחרנו בו כי הוא מצוין!




הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:52 11/9/2016:
חשבתי הרבה על התגובה שלי ועל התשובה שלך לתגובה והצטערתי מאוד שהשתמשתי במילה כת שיש לה קונוטציה שלילית.
לא זו הייתה כוונתי ואם נפגעת אני מתנצלת בכל ליבי. 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:55 11/9/2016:
ממש לא נפגעתי צופה יקרה פשוט לא הבנתי איך הקבוצה שתיארתי הצטיירה כמו כת אז דאגתי להסביר מה זה בעצם מה שאנחנו עושים שם. ואם השתמע שנפגעתי וזה גרם לך להרגיש לא נעים אז אני זו שמבקשת סליחתך חיבוק

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:24 10/9/2016:
הקטנה שלי נוהגת לפתוח משפטים ב’בלי להעליב אבל...’ ואני יודעת שצפרדע גדולה עומדת לעבור לי בגרון. אבל זה לפחות מצחיק אותי. יש לי הרגשה שאתם קצת יותר מידיי רציניים בכל הסיפור הזה. זה מסוג הסיפורים שצחוק מיטיב איתם.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:12 10/9/2016:
כשמישהו פותח ב"בלי להעליב אבל" או באנגלית no offense אני מייד יודעת שהוא עומד להעליב. 
אנחנו לא צחקנו גם כי היא באמת נפגעה, וגם כי זה לא היה מצחיק. אני מבינה למה את מתכוונת אבל איכשהו זה לא מתלבש על המקרה הזה....

דווקא בלימודי הסאטיה יש והיה שזור הרבה הומור, והרבה הומור עצמי. גם בקבוצת המנטורינג יש הרבה הומור....

ושוב - ממש לא במקרה הזה משום מה


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

טליק (האתר שלי) , 09:36 10/9/2016:
טוב שהמאמן הבהיר מהר מאוד את טעויותיו ולקח עליהן אחריות,זה לא מובן מאליו

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:13 10/9/2016:
הוא קיבל אצלנו הרבה נקודות זכות על העניין הזה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:48 10/9/2016:
בא לי להיות בקבוצה שלכם (:

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 08:40 11/9/2016:
מתוקה שלי!


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

tooxyמשתמש מאומת (האתר שלי) , 13:23 11/9/2016:
בהחלט כל הכבוד למאמן שלקח אחריות והודה בטעות, לא דבר מובן מאליו בכלל. נשמע שבאמת ההחלטה לא לקבל כרגע אף אחת נוספת נכונה לכן ולדינמיקה ביניכן. 
שיהיה שבוע נפלא.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:34 11/9/2016:
זה מאד מעניין התהליך שקרה כאן, כי מלכתחילה כשהיולדת הודיעה על חופשת הלידה (3 חודשים לפני הלידה ו-3 חודשים אחריה) אנחנו לא רצינו לצרף אף אחד, ונראה היה שהמאמן היה בלחץ להשלים את החסר, ולו זמנית, וכמה שיותר מהר. נראה לי שכולנו, אבל בעיקר הוא, למדנו שיעור חשוב מהעניין הזה. 
בסוף היה מה שהיה וכרגע המצב הוא - כמו שרצינו מלכתחילה. לא בכוונה אבל זה מה שיצא. באמת כל הכבוד לו על פתיחת הנושא ולקיחת האחריות. 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

קוץ בתחת , 18:25 11/9/2016:
לדעתך, מדוע הוא היה "בלחץ להשלים את החסר"?
בגלל הכסף?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:00 11/9/2016:
היו כמה סיבות, נראה לי. אולי הכסף היה הסיבה העיקרית. מאחר וגם ככה המנטורינג מכניס לו פחות מאימון אישי. הקבוצות קטנות וגם ככה כמעט תמיד יש מישהו שנעדר מסיבה כזו או אחרת. קבוצה של חמש מראש מתחילה בחסר. היו לו גם כבר קבוצות שהתפוררו ברגע שאחד עזב, אולי הוא גם חשש מזה... 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח