רונן (האתר שלי)
, 18:29 30/5/2007:
חוויה ענקית
ומתנה ראוייה לטליק
כיף אדיר וזה הזכיר לי את האווירה במשחק כדורסל בNBA שהייתי בשיקגו סנטר
האווירה מסביב וכל האירוע הפך לבילוי מופלא
עדה (האתר שלי)
, 19:01 30/5/2007:
פוסט-כדורגל משעשע (נשמע אוקסימורון, אבל כנראה זה אפשרי).
הכי אהבתי את התיאור של הרגע בו החלטת להיות אדום-לבן (בבון?) לשעה קלה. מה שבטוח בטוח.
לדעתי, טליק לא יידע את נפשו מרוב נחת...
אני לא מאד מתלהבת מכדורגל, ועוד פחות מזה משיחות הפרשנות שאחרי כל משחק, ולכן אני מעריכה מאד את הסבלנות שגילית אחרי המשחק, במסע הארוך חזרה...
(האתר שלי)
, 13:19 31/5/2007:
אלוהים חי הן בתחנה המרכזית הישנה והן בחוויות כדורגל
לפחות אני זיהיתי אותו שם וגם שם...
בבון, הוא כינוי לאוהדי כדורגל חמומי מוח ואלימים למיניהם.
טליק אכן אהב ואני שאוהב את טליק שמחתי
שלי ב (האתר שלי)
, 20:21 30/5/2007:
פעם, הייתי בבונית קטנה בשמלה כמו בשיר של עדה.
אבי ז"ל היה לוקח אותי למשחקי כדורגל.
מה שאני אוהבת במשחקים זה את ההתלהבות, השמחה הגועשת, כאילו אין מחר. אופטימיות מושלמת.
אז לרגע התבלבלת בין הצדדים, אז מה? מה משנה מי מנצח? העיקר הביחד, האנרגיה שזורמת בין האוהדים.
(האתר שלי)
, 13:21 31/5/2007:
לא, לא היה לי חשוב באמת באיזה צד הייתי.
העיקר הייתה האווירה והדבקות הדתית שהייתי עד לה.
אפילו שבצבעים אני לא מבין.
אדום-שחור נרשם אצלי כאדום-לבן.
אני רץ לפגוש פסיכולוג...
(האתר שלי)
, 20:23 30/5/2007:
במשחק אחד- הספקת להיות אוהד של שתי הקבוצות?!
אחשלי- אתה קצוות לגובות ( הכל בגלל טליק - כל התגובות יוצאות לי בסלג)
ערב טוב נששששמה
(האתר שלי)
, 13:23 31/5/2007:
סלנג לעיתים מביע קירבה הכי טוב!
אהדתי את שתי הקבוצות והכי הרבה את האווירה, השירים וההתפארות הדתית כמה הקבוצה שלנו היא הכי הכי...
(האתר שלי)
, 21:29 30/5/2007:
וואו,מרגש
יש 3 איצטדיונים בעולם שאני מקווה עדיין לחוות בהם משחק כדורגל
אחד זה הקמפ נואו של בארסה בדרבי מול ריאל מדריד
השני בוומבלי
והשלישי במראקנה במשחק ברזיל מול ארגנטינה
לא בטוח ששלוש הפנטזיות יתקיימו
אבל בפוסט הזה גרמת לי אח יקר שלי שלפחות חלק מאחת הפנטזיות התגשמה דרכך ועל זה אני מודה ומחבק אותך
(האתר שלי)
, 13:25 31/5/2007:
אנישמח שהבאתי לך מעט ושמחת בו...
אתה יקר לי בנוכחותך.
אני מקווה שתגשים את חלומותיך אלה.
שמת לב, איך התבלבלתי בצבעים של פלמינגו? אדום=שחור נרשם במוחי כאדום-לבן.
מצבי מדאיג...
(האתר שלי)
, 15:21 31/5/2007:
לא ממש
אני מודה שצבעי הקבוצות בברזיל בגלל מיעוט השידורים משם
לא ממש מוכרים גם לי
כך שלא ממש ידעתי באיזה צבעים משחקת איזו קבוצה
(האתר שלי)
, 16:12 31/5/2007:
אבל אני הייתי שם וראיתי והשתתפתי והתחככתי עם האוהדים.
אחרכך גם כתבתי וראיתי את התמונות מול עיניי.
ובכל זאת כתבתי אדום-לבן במקום אדום-שחור.
כל שנשאר לי הוא לרוץ לפסיכולוג...
מצבי כהראה יותר גרוע משחשבתי...
(האתר שלי)
, 13:26 31/5/2007:
ואת רואה נכון!
זה המוח שלי שהתעוות לראות אדום-שחור כאדום-לבן.
עדיין לא ברור לי מה אירע לי כאן.
כנראה שאני צריך ללכת לשכב על ספת הפסיכולוג
shilla
, 22:48 30/5/2007:
אספן הרפתקאות אתה.
אני אוהבת לפעמים לשמוע שפה זרה לגמרי כי אני יכולה להתמקד רק בניגוניות שלה. לכל קבוצה יש את הניגון שלה.
וחוץ מזה... נזיד דגים?
(האתר שלי)
, 13:34 31/5/2007:
לא חשבתי על מסעותיי כאוסף... אך כאשר אני מסתכל על העדיים שבעיניי, הם באמת נראים לי כאוסף
השפה הפורטוגזית בניגון הברזילאי היא ניפלאה.
רכה ומעוגלת וקיצבית כסמבה.
נגן, זיד דגים בסגנון הבאהיה. נפלא ועשיר ורב רבדים.
(האתר שלי)
, 13:36 31/5/2007:
כתבתי למעלה, שאלוהים נמצא בכל מקום, אפילו בתחנה המרכזית הישנה של תלאביב
כאשר מכירים את האיש הזה אי אפשר שלא לאהוב את יושרו ואת הטוב שבו
(האתר שלי)
, 10:29 31/5/2007:
משחק כדורגל יכול להיות ארוע מרומם נפש.
טוב להזכר בכך.
וזה מתקשר לי לסיפורי איסטנבול ששם יש 3 קבוצות בעיר אחת שכל אחת מהן היא עולם משלו :
פנרבחצ’ה, גלאסראי (ששם שיחק רביבו אם אני לא טועה) ובשיקטאש.
וביום האחרון הגענו במקרה לאיצטדיון הענק של פנרבחצ’ה שהיה הומה אדם בגלל החג שנחגג באותו היום וכששטנו בחזרה לצד הארופאי, המעבורת היתה מלאה באוהדי בשיקטאש בשחור/לבן/אפור ששרו כל הדרך למשחק הכדורגל את שירי הקבוצה.
(האתר שלי)
, 13:41 31/5/2007:
אני שמח שאת יכולה להבין. הרי בכל מקום ניתן למצוא התרוממות נפש.
האווירה סביב ובתוך האיצטדיון יכולה לשמח ולעורר.
הכל לפי טיב המילוי והאדם...
(האתר שלי)
, 15:25 31/5/2007:
חיים שיחק בפאנה היא פנארבחצ’ה
והיה שם אליל גדול
אחרי 2 עונות עבר לגאלה היא גאלטסאריי
אבל שם כבר לא עשה חייל ואם אני זוכר נכון הוא פרש באמצע העונה וחזר לישראל
משחקי הדרבי בין פאנה וגאלה הם רוויי יצרים עד כדי כך שהמשחקים בדרבי התל אביבי נראים משחק ילדים תמיד מול הדרבי התורכי
(האתר שלי)
, 15:56 31/5/2007:
תורכיה הייתה אלופת אירופה לפני כמה שנים אם אני לא טועה ובאחד המונדיאלים הגיעה עד חצי הגמר
הקבוצות התורכיות משתתפות במפעלים האירופים הרבה זמן
יש שם תרבות ספורט
ושחקנים מצויינים בכדורגל וכדורסל
זה לא כמו אצלנו
(האתר שלי)
, 15:45 31/5/2007:
כשגרתי חודשיים בריו, גרתי בפלמינגו, שם גם הצטרפתי לביה"ס לסמבה המקומי בהכנותיו לקרנבל, כמה נחמד היה לרקוד איתן פעמיים בשבוע.
אוח.. כמה שנהניתי וכמה שנענתי לחיזורים שחיזרו אחרי היפות, בבתי הקפה שם ישבתי וקראתי לי ספרים כל יום משחזרתי מהחוף. שבוע לפני הקרנבל חזרתי לניו-יורק ומאז אני מתגעגע לריו ולבחורות.
(האתר שלי)
, 16:16 31/5/2007:
ויש מה להתגעגע.
בשהותי שם הבנתי איך החוטיני והברזילאיות משתלבים כלכך יפה ונכון!
אוף איתך... זה מקום לשוב אליו, לא רק להתגעגע
יומני אלפוחרה
תגובות לקטע: מרקאנה הוספת תגובה חדשה
חוויה ענקית
ומתנה ראוייה לטליק
כיף אדיר וזה הזכיר לי את האווירה במשחק כדורסל בNBA שהייתי בשיקגו סנטר
האווירה מסביב וכל האירוע הפך לבילוי מופלא
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני מתאר לעצמי שהחוויות דומות.
בתוספת שירה ברזילאית שלא ניפסקת מחוץ ובתוך האיצטדיון...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
פוסט-כדורגל משעשע (נשמע אוקסימורון, אבל כנראה זה אפשרי).
הכי אהבתי את התיאור של הרגע בו החלטת להיות אדום-לבן (בבון?) לשעה קלה. מה שבטוח בטוח.
לדעתי, טליק לא יידע את נפשו מרוב נחת...
אני לא מאד מתלהבת מכדורגל, ועוד פחות מזה משיחות הפרשנות שאחרי כל משחק, ולכן אני מעריכה מאד את הסבלנות שגילית אחרי המשחק, במסע הארוך חזרה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אלוהים חי הן בתחנה המרכזית הישנה והן בחוויות כדורגל
לפחות אני זיהיתי אותו שם וגם שם...
בבון, הוא כינוי לאוהדי כדורגל חמומי מוח ואלימים למיניהם.
טליק אכן אהב ואני שאוהב את טליק שמחתי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
בטוח שלאיש הטוב הזה מגיע
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
פעם, הייתי בבונית קטנה בשמלה כמו בשיר של עדה.
אבי ז"ל היה לוקח אותי למשחקי כדורגל.
מה שאני אוהבת במשחקים זה את ההתלהבות, השמחה הגועשת, כאילו אין מחר. אופטימיות מושלמת.
אז לרגע התבלבלת בין הצדדים, אז מה? מה משנה מי מנצח? העיקר הביחד, האנרגיה שזורמת בין האוהדים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לא, לא היה לי חשוב באמת באיזה צד הייתי.
העיקר הייתה האווירה והדבקות הדתית שהייתי עד לה.
אפילו שבצבעים אני לא מבין.
אדום-שחור נרשם אצלי כאדום-לבן.
אני רץ לפגוש פסיכולוג...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
במשחק אחד- הספקת להיות אוהד של שתי הקבוצות?!
אחשלי- אתה קצוות לגובות ( הכל בגלל טליק - כל התגובות יוצאות לי בסלג)
ערב טוב נששששמה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
סלנג לעיתים מביע קירבה הכי טוב!
אהדתי את שתי הקבוצות והכי הרבה את האווירה, השירים וההתפארות הדתית כמה הקבוצה שלנו היא הכי הכי...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וואו,מרגש
יש 3 איצטדיונים בעולם שאני מקווה עדיין לחוות בהם משחק כדורגל
אחד זה הקמפ נואו של בארסה בדרבי מול ריאל מדריד
השני בוומבלי
והשלישי במראקנה במשחק ברזיל מול ארגנטינה
לא בטוח ששלוש הפנטזיות יתקיימו
אבל בפוסט הזה גרמת לי אח יקר שלי שלפחות חלק מאחת הפנטזיות התגשמה דרכך ועל זה אני מודה ומחבק אותך
תודה,על הכל
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אנישמח שהבאתי לך מעט ושמחת בו...
אתה יקר לי בנוכחותך.
אני מקווה שתגשים את חלומותיך אלה.
שמת לב, איך התבלבלתי בצבעים של פלמינגו? אדום=שחור נרשם במוחי כאדום-לבן.
מצבי מדאיג...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא ממש
אני מודה שצבעי הקבוצות בברזיל בגלל מיעוט השידורים משם
לא ממש מוכרים גם לי
כך שלא ממש ידעתי באיזה צבעים משחקת איזו קבוצה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אבל אני הייתי שם וראיתי והשתתפתי והתחככתי עם האוהדים.
אחרכך גם כתבתי וראיתי את התמונות מול עיניי.
ובכל זאת כתבתי אדום-לבן במקום אדום-שחור.
כל שנשאר לי הוא לרוץ לפסיכולוג...
מצבי כהראה יותר גרוע משחשבתי...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מקווה שזה לא המדד
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אך בכל זאת, אני לא מתעלם...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שחור לבן ...אדום לבן...(אני רואה פסים שחורים באדום)
גווווול! היו גרעינים?
מה שבטוח שמח!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ואת רואה נכון!
זה המוח שלי שהתעוות לראות אדום-שחור כאדום-לבן.
עדיין לא ברור לי מה אירע לי כאן.
כנראה שאני צריך ללכת לשכב על ספת הפסיכולוג
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אספן הרפתקאות אתה.
אני אוהבת לפעמים לשמוע שפה זרה לגמרי כי אני יכולה להתמקד רק בניגוניות שלה. לכל קבוצה יש את הניגון שלה.
וחוץ מזה... נזיד דגים?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לא חשבתי על מסעותיי כאוסף... אך כאשר אני מסתכל על העדיים שבעיניי, הם באמת נראים לי כאוסף
השפה הפורטוגזית בניגון הברזילאי היא ניפלאה.
רכה ומעוגלת וקיצבית כסמבה.
נגן, זיד דגים בסגנון הבאהיה. נפלא ועשיר ורב רבדים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כדורגל ממש לא מדבר אלי, אבל אהבתך לטליק, נוגעת ללבי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כתבתי למעלה, שאלוהים נמצא בכל מקום, אפילו בתחנה המרכזית הישנה של תלאביב
כאשר מכירים את האיש הזה אי אפשר שלא לאהוב את יושרו ואת הטוב שבו
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כיף!!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כן, זו הייתה חוויה נהדרת
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בהחלט מתנה ראויה לשמה לטליק הנה הבאתי גם עוגה תרומתי לחגיגה שיהי לך סוף שבוע נעים יקירי , באהבה משלגיה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כן, גם טליק אהב אותה...
שמתי שוקולד על העוגה, אני מקווה שטליק אוהב עוגות שוקולד
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נחכה לטליק ונדע........... סוף שבוע נעים לך ידידי , ♥♥♥
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וואו יקירתי
את מפליאה לעשות אפילו מאצל חברים
תודה גדולה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
♥♥♥ את העוגה הבאתי מהבית ,
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ועתה אנו יודעים... וגם כמה את ניפלאה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מתנה יפה לאחינו טליק. קצת דילגתי פה ושם אבל זה בסדר, טליק נתן לי כבר מזמן פטור מפוסטים ספורטיביים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הרעיון לא היה כדורגל, כמו החוויה שניסיתי להעביר.
אני שמח שטליק אהב.
מגיע לו כמה שיותר טוב.
חושב עלייך המון...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
משחק כדורגל יכול להיות ארוע מרומם נפש.
טוב להזכר בכך.
וזה מתקשר לי לסיפורי איסטנבול ששם יש 3 קבוצות בעיר אחת שכל אחת מהן היא עולם משלו :
פנרבחצ’ה, גלאסראי (ששם שיחק רביבו אם אני לא טועה) ובשיקטאש.
וביום האחרון הגענו במקרה לאיצטדיון הענק של פנרבחצ’ה שהיה הומה אדם בגלל החג שנחגג באותו היום וכששטנו בחזרה לצד הארופאי, המעבורת היתה מלאה באוהדי בשיקטאש בשחור/לבן/אפור ששרו כל הדרך למשחק הכדורגל את שירי הקבוצה.
היה מקסים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני שמח שאת יכולה להבין. הרי בכל מקום ניתן למצוא התרוממות נפש.
האווירה סביב ובתוך האיצטדיון יכולה לשמח ולעורר.
הכל לפי טיב המילוי והאדם...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חיים שיחק בפאנה היא פנארבחצ’ה
והיה שם אליל גדול
אחרי 2 עונות עבר לגאלה היא גאלטסאריי
אבל שם כבר לא עשה חייל ואם אני זוכר נכון הוא פרש באמצע העונה וחזר לישראל
משחקי הדרבי בין פאנה וגאלה הם רוויי יצרים עד כדי כך שהמשחקים בדרבי התל אביבי נראים משחק ילדים תמיד מול הדרבי התורכי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ידעתי!!
ידעתי שהוא היה שם, בפנרבחצ’ה אבל באיזה אתר ספורט היה כתוב רק גלסטראי אז חשבתי שאולי אני לא זוכרת טוב...
חה!!!!!
ושמעתי את הסיפורים על היריבות בין שתי הקבוצות.
והמגרש של פנרבחצ’ה (אלוהים איזה שם!!) גדול בערך כמו זה של צ’לסי.
מבחוץ לפחות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תורכיה הייתה אלופת אירופה לפני כמה שנים אם אני לא טועה ובאחד המונדיאלים הגיעה עד חצי הגמר
הקבוצות התורכיות משתתפות במפעלים האירופים הרבה זמן
יש שם תרבות ספורט
ושחקנים מצויינים בכדורגל וכדורסל
זה לא כמו אצלנו
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שמחתי על הדושיח הזה שלכם
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כשגרתי חודשיים בריו, גרתי בפלמינגו, שם גם הצטרפתי לביה"ס לסמבה המקומי בהכנותיו לקרנבל, כמה נחמד היה לרקוד איתן פעמיים בשבוע.
אוח.. כמה שנהניתי וכמה שנענתי לחיזורים שחיזרו אחרי היפות, בבתי הקפה שם ישבתי וקראתי לי ספרים כל יום משחזרתי מהחוף. שבוע לפני הקרנבל חזרתי לניו-יורק ומאז אני מתגעגע לריו ולבחורות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ויש מה להתגעגע.
בשהותי שם הבנתי איך החוטיני והברזילאיות משתלבים כלכך יפה ונכון!
אוף איתך... זה מקום לשוב אליו, לא רק להתגעגע
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: