11/2005

סוגי בלוגרים – חלק ב'

את חלק א' אתם יכולים למצוא כאן

 

הפיוטיים:

הפיטויים הצליחו לברוח מספרי הנביאים בתנ"ך ומצאו את הבלוגספירה כמקום מתאים להטיח בו את פיוטיהם, הבלוגספירה בתגובה הקימה עגל מזהב וכולנו סוגדים לו.

משפט טיפוסי:

"הו, גורל יום האתמול חצה את ליבי האפל, משפחתי התנכלה לי ונעלה את דלת מגורינו בעודי צווח מבחוץ שיפתחו לי כי אני חושק להטיל את מימי החומציים בעל הגוון הצהבהב כשמש קיצית בשדה חמניות"

 

השרמוטה:

לשרמוטה יש בלוג מלא בחוויות ותיאורים מיניים, מהרגע שהיא איבדה את בתוליה בגיל 11 באורגיה עם המורה להיסטוריה ואביו.

בפועל השרמוטה בכלל גרה ב-100 שערים. הניסיון המיני שלה מסתכם בזה שהיא קראה פעם את ההורוסקופ של  מזל בתולה, והיה רשום שכדאי לה להשקיע ברומנטיקה בזוגיות שלה החודש.

משפט טיפוסי:

"אתמול נפגשנו אני, א, ב, ג, ד, ו ה  את כולם כבר עשיתי לבד (גם את כל הא'ב' וה abc אבל זה לפוסט אחר) אז אחרי שעשינו אורגיה, וכולם עשו אותי במקביל, הצעתי שנלך לגן חיות, לזברה היה איבר מין עצום בגודלו, עשיתי אותו, גמרתי פעמיים, אחר כך עשיתי את הפינגווין סתם בשביל לעצבן את אשתו, כשחזרנו הביתה פתחנו קופסת זיתים ואכלתי זית ענק".

 

החרמן:

הבלוגר החרמן כותב פוסטים על סקס, את אותה פעם יחידה שהוא עשה סקס וגמר אחרי 20 שניות הוא מצליח לתאר ב- 7 עמודים מייגעים של תיאורי מין הלקוחים מדמיונו הפרוע, לפעמים הוא מתאר את הסרט הכחול שהוא רואה כרגע, זאת הסיבה שבגללה מידי פעם הוא מתאר איך לפני שהוא גמר הוא צרח כמה משפטים בגרמנית.

משפט טיפוסי:

"אמרתי לה להוריד את החזייה, אחרי זה אמרתי לה להוריד את התחתון, אחרי זה אמרתי לה לעשות סיבוב, אמרתי לה לשחק בעצמה, אמרתי לה לעשות סלטה ולנשוך לעצמה את הפטמה בעודה באוויר, היה גדול, היא גמרה 38 פעמים"

 

הצלם:

הבלוגר הצלם מנסה להראות לעולם את כישורי הצילום שלו באמצעות אלפי תמונות של הספות שלו בבית והחרציות שלו בחצר. העולם מצידו נכנס לבלוג שלו ומקווה אולי איכשהו השתרבבה איזה כוסית לתמונה שלו.

משפט טיפוסי:

"צילמתי עכבר בעדשת XTS4 ותראו מה יצא    <'`,,-,,)-                 "

 

בלוגר סיבוב שני (בס"ש):

לבס"ש היה פעם בלוג חבל על הזמן, היה לו בלוג שכולם הכירו, אבל זה נטרף ע"י טונה זועמת בתאונת דיג ועל כן הוא פתח בלוג חדש. עיקר הפוסטים בבלוג החדש ידברו על הבלוג הישן, איכות הכתיבה שלו די תסגיר את זה שהוא שקרן בן 12, כשהוא יגדל ויזיין בפעם הראשונה הוא יספר לזאת שהוא איתה שהזיון הקודם היה מדהים.

משפט טיפוסי:

"אתמול (וואי, כמה פוסטים כתבתי בבלוג הקודם והמצליח שלי על אתמול)

 הלכתי (וואי, כמה הלכתי בבלוג הקודם שלי)

לבקר (אתם בטח מכירים מהבלוק הקודם את הסיפור על הביקור בכלא הטיבטי)

בבית משוגעים (איזה בית משוגעים היה הבלוג הקודם שלי, חבל שהייתי חייב לסגור אותו)"

 

 

התמימה החמודה:

הבלוגרית התמימה נולדה לפני יומיים, מה שלא מפריע לה להיות בשנות העשרים לחייה. מבחינתה יש פרשנות נאיבית לכל דבר, תינוקות בוכים כי הם רוצים אהבה, גברים נחמדים אליה כי גברים הם עם נחמד והם מאוד מעונינים באופי שלה ותו לא, והחיים יפים אליה כי אלוהים יושבת במרומים ומסדרת לכולנו חיים נוחים ויפים. זה בבלוג.

בחיים האמיתיים רוב הסיכויים שהיא בעצם זונה שעוצרת לקראת הסוף ומבקשת עוד כסף בשביל להמשיך. בכסף שהיא מרוויחה מזנות היא מממנת ארגוני טרור פופולאריים. למעשה הבלוג הוא בסך הכל מקום בו היא נותנת לילדה הקטנה שבתוכה להתבטא.

משפט טיפוסי:

"יה, היום ישבתי ברכב ופושט יד ברמזור ביקש ממני עזרה, כשהוצאתי שטר של 200 הוא נראה עצוב ואמר לי שהילדה שלו מכורה לברטולין ושאין לו מאיפה להשיג כי אמא שלה נטרפה ע"י טונה זועמת בתאונת דייג, איזה מסכן, איזה חיים נוראייים בטח יש לו, הוא נראה נורא נחמד, והוא וודאי מקופח חברתית בגלל כל העלייה מתימן, מיד התפשטי והחלתי לסחוט את מיצי בעודו מסתכל ומגרד את איבר מינו, מסכן,  בטח יש לו פשפשים, אני אחזור לכאן מחר ואקח אותו לוטרינר, אני אשים על מבושיו את האבקה הזאת נגד הפשפשים כמו שאני שמה לכלבה שלי, ואז הוא יוכל לדלג לו לדרכו ולמצוא עבודה! שיואו, כמה שהחיים יפים!"

 

 

הקומיקאים:

הקומיקאים אף פעם לא כותבים כלום על החיים שלהם; רוב הפוסטים שלהם זה רשימות מסוג כזה אחר – כמו מיון סוגי בלוגרים, סוגי אימיילים וכמה שהחורף מסריח אבל מצחיק.

בחייהם הקומיקאים לרב אנשים רדודים ומשעממים, את כל הבדיחות שלהם הם רושמים על מפיות משומשות ומעתיקים אחר כך לבלוג רק בלי הכתמי דם, הבלוג שלהם הוא תוצר של ילדות עשוקה ומלאה בתאונות דיג באגמים מלאים טונה זועמת.

כדי להשיג חומר, הקומיקאי לעיתים יעקוב אחרי קבוצת שיכורים עם רשמקול, פעם בכמה זמן הם יגידו משהו מצחיק, או שנראה שמאוד מאוד הצחיק אותם לפחות

משפט טיפוסי:

"סיכום סוגי הבלוגרים"

 

 

 

כבר אמרתי שהקרדיט על הנושא הזה מגיע לה ? יופי, כי הרעיון לנושא היה שלה וחלק מהסוגים היו רעיון שלה, אז לחיצה אחת על הלינק תעזור לה לגייס מיליוני חזיות משומשות לילדים הרעבים בסומליה

 

אז עדיף שני פוסטים בינוניים מאחד ארוך ?

ויאללה, עכשיו תורכם לכתוב על הסוגים שפספסתי (אין לי כח לכתוב חלק שלישי בעצמי)

 

נכתב על ידי חרוטון-, 27/11/2005 15:20, בקטגוריה
202 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     3 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע

סיכום סוגי הבלוגרים – חלק א'

 

הבלוגספירה היקרה שלנו מלאה בלוגרים מכל הסוגים ומכל המינים: ילדים, ילדות, זקנים, זקנות, מצורעים, חברי כנסת, שיני זהב של עירקים ואזובי קיר.

 

אז הגעתם אליהם איכשהו, אולי ראיתם שם לא מוכר בתגובות ונתמלאתם סקרנות אז לחצתם, אולי ראיתם אותם ברשימת הבלוגים שעודכנו לאחרונה, אולי סתם נתתם מכות לחברה שלכם עם המקלדת ונפלקה לכם כתובת של בלוג ואז כשהחברה שלכם השתלטה חזרה על המקלדת והורידה לכם אותה לפנים, האנטר נלחץ וכשנאחזתם במסך כדי לא ליפול הופיע מולכם בלוג חדש ולא מוכר. חשבתם שזה גורלי, ושבטח חשוב לאלוקים שתקראו את הבלוג המשמים.

 

בכל אופן, ניסיתי לחלק את הבלוגרים לסוגים, זה נורא כאב להם ועשה לי דם על השטיח אז במקום זאת החלטתי לסווג אותם לסוגים:

 

הפיקציה:

לפיקציה יש סיפור חיים קורע לב יותר מההפסד של שירי מימון בכוכב נולד (האמת שהצבעתי נינט, הייתי צעיר ותמים, לא ידעתי שהיא תלך לאופרות סבון גרועות).  לרב הסיפור יכלול מוות, בגידה ונסיון התאבדות, סוג מודרני של 'רומיאו ויוליה', רק בלי גווינית פאלטרו וברוס וויליס (אז מה אם הוא לא היה שם, הגיע לו לשחק שם!). את הפיקציה ניתן לזהות די בקלות - אם הפוסט הראשון שלה מזכיר לכם פרק של אופרת סבון דלוחה כנראה שעליתם עליה.

משפט טיפוסי:

"בעלי מת ממנת יתר, יש לי 20 ילדים שגרים עם הסבתא שלהם בפחון ליד ירושליים, את הילד הראשון ילדתי בגיל 12 אחרי 46 חודשי הריון ו- 79 ימי צירים"

 

הנחשפים בשם מלא (נב"מ):

הנבמ"ים פתוחים כמו ספר, אין להם סודות וכל אחד מוזמן לקרוא אצלהם ואותם. את הבלוג שלהם תזהו לפי השם המלא שאותו תוכלו גם למצוא ב 144 , מאחר שכל החברים שלהם כבר הגיעו לבלוג שלהם לרב הם לא יירשמו שום דבר מעניין, אבל משום הפתיחות (לכאורה) והכנות (לכאורה) הם ימשיכו למשוך ולקבל צומת לב:

משפט טיפוסי:

"אז קפצתי אתמול ב-16:32 לחבר שלי מוטי רייכמן , הוא גר ברחוב המאונן 5 דירה 9 וזרקנו ביצים מהחלון שלו, היה כייף"

 

המורבידי:

הבלוגר המורבידי פתח מילון לפני כמה שנים וליד המילה "עמוק" הוא חשב שהוא רואה את המילה "מוות" , לכן הוא מנסה להראות עמוק ע"י התעסקויות אין ספור בדכאון שלו ועל הרצון שלו לבקר את אלוהים ולנהל איתו דיון סוער על מצב החסה בשטחים.

משפט טיפוסי:

"יואו איזה יום נורא, רציתי למות, בכלל בימים האחרונים אני חושב על המוות המון וזה עושה לי נעים בטוסיק, אבל לא נעים של רצון לחיות רחמנא לצלן, נאים של רצון למות. שיט, עשיתי טעות כתיב ואין לי כח לתקן, אני מעדיף למות"

 

הבלוגר הפוליטי:

בלוגר הפוליטי חושב שהוא הכתב המדיני של ישראבלוג, הפוסטים שלו בד"כ נכתבים אחרי מהדורת החדשות תוך שהוא מוסיף תובנות מבריקות משלו, בפועל מדובר בבלוג של פועל זר שמאס בעבודות בניין והחליט להיות כתב חדשות כשיהיה גדול.

 

משפט טיפוסי:

"שרון פרש מהליכוד תוך שהוא קורא לשמעון פרס להצטרף אליו, שרון בכלל רצה את בן גוריון, אבל בן גוריון עסוק כרגע בהתחמקות מזן חדש של תולעים, פרס מצידו בחר שלא להצטרף אל שרון כי הוא פחד שאמא שלו תכעס, לדעתי זה ממש לא בסדר ".

 

הבלוגר המשורר:

הבלוגר המשורר חושב שהבלוגספירה היא ספר השירים הקטן שלו ולכן הוא משרבט בו מני פזמונים, בפועל מדובר באדם המאושפז בבית חולים לבריאות הנפש ומנסה לחפור את דרכו החוצה באמצעות עיתון שקיפל לצורת ציפור.

שיר טיפוסי:

"את הבלוג שלי פתחתי בשביל שחרור

את נשמתי הדליק הוא עם גפרור

איזה באסה שמהאוכל נפל לי פירור

השמועות אומרות שאני ארור

את כולכם ארצח עם גרזן"

 

כותבי היומנים:

כותבי היומנים חושבים שהבלוג שלהם הוא מקום שבו כולם מתעניינים בכל מחשבה שצצה בראשם, לא קורה להם כלום אף פעם, והם ירצו לספר על זה לכולם,  לרב הם יפבלשו לפחות יותר מפעם ביום וזה יהיה פוסט שיגרום לקורא הממוצע לתהות למה קיים בכלל הקונספט של בלוגים ואם זה בכלל מעניין מישהו.

 

משפט טיפוסי:

"היום קמתי בבוקר וצחצחתי שיניים, אחרי זה יצאתי מהאמבטיה ועשיתי פלוץ בדרך חזרה לחדר שלי, אני מקווה שאף אחד לא שם לב, אמא שלי הסתכלה עלי בצורה חשדנית לעומתי כשעברה ליד הפלוץ שלי כמה שניות אחרי. אכלתי ביצה לארוחת בוקר. היה הייתה מקושקשת. למרות שאמרתי בפירוש לאמא שלי שתכין לי חביתה".

 

 

החלטתי שעדיף לפצל את זה לשני פוסטים (אחרי הרמיזות שהיו במניפסט שנאה שלי לחורף ועוד כמה פוסטים ארוכים), אז החלק השני כמעט כתוב כמעט כולו ואני אפבלש אותו שבוע הבא.

 

הקרדיט על הפוסט הזה מגיע לה , אחרי שפוסט קודם ביקשתי עזרה עם רעיון על מה לכתוב אז היא הציעה לי את הרעיון הזה והגתה חלק לא מבוטל מסוגי הבלוגרים, אז כולם להוריד נעליים וללחוץ על הלינק, כי לינק זה קדוש הוא.

 

נכתב על ידי חרוטון-, 24/11/2005 08:28, בקטגוריה
118 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     3 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע

אייקונים להמונים

 

מה לעזאזל הקטע של האייקונים בחלון תגובות ?!

 

 -  עשיתי יישור שיניים, יפה לי ??

 

 - תראו, גילחתי את בית השחי

 

 -  שיט, נכנס לי משהו לעיין !

 

 - אני סיני ואתה לא ! נה לך ונה לך !

 

 - כדור באולינג ?!

 

 - תזכורת לעצמי: גזר אוכלים לאורך, לא לרוחב

 

 - זחל זחלילי, זחל זחלילי, יפ יפ

 

 - אני זורו / אני צב נינג'ה / אני יואב ברוק / עשיתם לי שחור בעיניים !!

 

 - אייקון של עמיר פרץ ללא פה - לרגל הבחירות המתקרבות ?

 


 

ילה, תורכם, חלון התגובות לרשותכם

 

אגב, המוזה שלי מחפשת שידוך טוב לנושא מוצלח לכתוב עלייו, אתם מוזמנים לעזור

שמור   בטל

נכתב על ידי חרוטון-, 20/11/2005 15:20, בקטגוריה
83 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע

המדריך לביות זייני ישרא

 

- הפוסט נכתב בהשראת המדריך לזיין בישראבלוג והמשכו

 

מחפשת חתן ? למה לא לחפש אותו כאן, ישרא כוללת מגוון רב של גברים רווקים שרק מחפשים זיונים, ותפקידך הוא להוקיע אותם מהחברה ע"י נישואין איתם.

 

קיימים מספר סוגים של גברים המסתובבים במחוזות ישרא והמדריך חולק לסוגים, עלייך להתאים את הטקטיקה שלך לסוג הבלוגר שאת רוצה לתפוס, בכל פוסט נתמקד בסוג אחר של בלוגר, והפעם:

 

אחד שקרא את מדריך הרווק (אשמ"ה) [אותה הרגשה שהם לא חשים כאשר הם מזיינים אותך אחרי שהגיעו לעמדה הזו תוך ניצול המידע שהם שאבו עלייך מהבלוג שלך]:

 

למה שתרצי אחד כזה ?

-        כי הם לא מספיק מוצלחים בשביל להשיג זיון בלי לקרוא קודם את הבלוג של האשה מולם, זה מקטין את סיכויי הבגידה, בייחוד אם אחרי החתונה תחסמי להם את אתרי הבלוגים הגדולים.

-        כי הם זיינו לפחות 5 בנות ישרא ויש להם על מה לרכל.

-        כי קל למצוא אותם, הם רק אורבים מעבר לפינת הבלוג, מחכים שתמעדי.

-        יש הרבה כאלה ומספיק לכולן.. ממש שפיך להמונים.

-        תמיד יהיה לך מסיכת שפיך מלאת פרוטאינים לעור פנים מבריק ומלא חיוניות. (לא זוכר שפגשתי פעם מישהי שחשבתי שהעור פנים שלה לא חיוני לה, ועדיף לה בלי עור פנים בכלל.)

-        האמת, ממש לא ברור למה שתרצי אחד כזה.  אבל מדריך זה מדריך

 

לכיבוש האשמ"ה יש שני גישות עיקריות:

 

גישת השרלילה:

כתבי כמה פוסטים עם עלילותייך המיניות עם כל קבוצת הכדורגל של מכבי ____ (מלאי שם של קבוצה ע"פ האיזור ממנו את מקווה להשיג חתן, אגב, אם את לא בקיאה בספורט, לא קיימת "מכבי רמת אביב ג"). מהר מאוד אחד שקרא את מדריך הרווק (אשמ"ה) יתחיל לפלרטט איתך בחלון התגובות, רשמי לו כמה משפטים בעלי רמיזות מיניות ברורות כגון "מה נשמע ?" , "ברוך הבא לבלוג שלי" או "וואוי אתה לא מאמין מה הוצאתי מהאף עכשיו".

הוא בתגובה יימצא את הדרך לבקש לעבור למסנג'ר.

במסנג'ר שתפי איתו פעולה, תני לו לחשוב שהתכנית שלו הולכת מצויין ותשלחי לו תמונה טובה שלך מגיל 14 , אפשר גם תמונה של חברה שלך אם את ממש מכוערת. ליטוש קל בפוטושופ לא יזיק (כשאני אומר ליטוש קל אני מתכוון להדביק תמונה של מירי בוהדנה בביקני מעל התמונה שלך).

(לא שהוא מסנן מכוערות, אבל אנחנו רוצים שהוא יתלהב ממך)

לא יעברו דקות והנתונים עלייך יעברו בין זייני ישרא השונים שברגעים אלה ממש סוחרים בתמונה שלך, מסנגר' שלך וחלקי בד ספוגים בזיעה שלך.

 

לגבי הבלוג שלך - את הבלוג שלך קשטי בתמונה של כוסית למעלה, רצוי מצויירת, אפילו אם את נראית כמו הכלאה גנטית בין שולמית אלוני לצ'יוואווה, כאשר אשמ"ה יגיע לבלוג עם תמונה של כוסית הוא יחשוב משהו בסגנון " ציצים ציצים ציצים ציצים, כוס, ציצים" , אגב, למקרה שאת תוהה – זה תמיד מה שהוא חושב כשהוא נכנס לבלוגים (ובכלל), למעשה, את התגובות שלו הוא מקליד עם יד אחד וישראבלוג זה האתר השני הכי אהוב עליו אחרי עולם הסקס של ענת.

 

כדי לבסס שמדובר באשמ"ה עלעלי לך להנאתך בבלוגים של נשים אחרות, אם השם המיועד מופיע כמעט אצל כל הבלוגים הנשיים יש סיכוי טוב שמדובר במועמד מתאים.

 

אם אכן ביססת שמדובר באשמ"ה התהליך לחופה קצר, תגידי לו שהוא מרתק ומעניין אותך ושאת רוצה לפגוש אותו בגני ____ (גן האירועים הקרוב לעיר של קבוצת הכדורגל ממקודם), תגידי לו שזו מסעדה יוקרתית, שילבש חליפה ויצפה לקינוח לא מהעולם הזה.

כשתכנסי לאוטו שלו בשמלת כלה, תסבירי לו שזו האופנה עכשיו ותשלפי פטמה החוצה, הוא ישכח מה הוא שאל ותמשיכו בנסיעה.  תגיעו לגן האירועים שבחרת לכם ולפני שאתם נכנסים למקום תסבירי לו שאת בקטע של משחקי תפקידים ועכשיו משחקים חתן וכלה, הרב במקום לא אמיתי אז זה לא נחשב, תבטיחי לו שאם הוא ישתף פעולה הוא יקבל ליל כלולות שהוא לא חלם עליו.

מכאן הוא אמור לשתף פעולה

מזל טוב, תשלחי לי תמונות של הילדים מאוננים בלול.

אני אשלח לך חזרה תמונות של הילדים שלו מבלוגריות אחרות שלא פעלו לפי עצתי ולכן לא התחתנו איתו.

 

גישת האין לי הערכה עצמית אז אני אזדיין מהר, כדאי לך, אני גם בולעת:

 

המתכון הוא כזה :

- 2 פוסטים על משמעות החיים – "יאאא, למה אני כאן ? כאב לי כשירו אותי בתותח מגהנום ?"

- 1 פוסט על איך הייתי רוצה להיות מישהי אחרת – "הלוואי שהייתי מישהי אחרת"

- 1 פוסט על זה שאת די אוהבת למצוץ – "חבל שלא עושים ממרחים בטעם של זרע, זה יכול ללכת מצויין בפיתה"

- 4 פוסטים שבהם את מזכירה איזה נורא האקס שלך התייחס אלייך - "אני לא אשכח איך הוא ביתק את קרום בתולי עם מלחם תוך שהוא צורח את השם של האקסית שלו, היא דווקא נחמדה, אנחנו חברות"

 

לא יעברו 3 שניות ומרבית זייני ישרא כבר יהיו מגיבים קבועים שלך, תבחרי אחד ותכנסי לבלוג שלו, אם הפוסט שלו מזכיר שיר של שלמה ארצי או את התסריט של גרון עמוק 3, הוא כנראה אשמ"ה

תסרבי לשלוח לו תמונה תוך שאת אומרת שהוא בטח לא ידבר איתך אם הוא יראה תמונה,  הוא בטח יגיד לך שאת סתם קשה עם עצמך ושהוא קורא אותך בקביעות ואת מקסימה אותו.

לכשתסיימי לנגב את הקיא מהרצפה תקבעי איתו פגישה בפאב השכונתי שלך (אלא אם את גרה בפ"ת, אז תקבעי איתו בת"א).

 

כשתגיעו לפאב תזמיני לשניכם בירה ותבקשי בייגלה כזה עם עיגולים, תתני לו לשתות הרבה ותראי כמה נפלא את נראית עם עיגול בייגלה על האצבע.

תגרמי לו לשים לך עיגול בייגלה על האצבע ותשכנעי להגיד "הרי את מקודשת לי", אם הוא לא שיכור מספיק לעשות כדברייך תשכנעי אותו להגיד " טיפסת פעם על הרי אטמחודשתלי? "

לאחר מכן תניחי בקבוק בירה ריק או כוס על הרצפה ותשכנעי אותו שזה ג'וק.

מזל טוב!  השיכורים בפאב הם העדים שלך לכל בירור שיהיה בבית הדין הרבני

 

לסיכום:

אם תנהגו בהתאום למדריך, עלול להווצר טרנד חדש של מדריכים "איך להימנע מלזיין בנות סתם, ואיך להתחשב ברגשותיה של נערת ישרא, כי אחרת אתה עלול למצוא את עצמך מתחת לחופה בטעות."

 

בהצלחה לכולנו

נכתב על ידי חרוטון-, 14/11/2005 00:51, בקטגוריה
318 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע


אני רואה אותה הולכת מרחוק

מתקרב,  לאט לאט

היא  נעצרה בדיוק במקום מתאים

מחכה שהיא לא תשים לב

הדופק שלי עולה

הלב שלי דופק חזק

מגביר קצב, מתקרב

ואז, טיפה לפני שתכננתי, אני משפריץ

משפריץ עליה כמעט הכל

טיפה הקדמתי אבל זה עדיין יצא טוב

זה היה כלכך טוב, אני מאושר

בורח מהמקום במהירות

מגיע הבייתה

פתאום מרגיש רע

המצפון מציק לי קצת

זה היה מעשה חולני

 

אני יותר לא משפריץ שלוליות על בחורות תמימות ברחוב

 

יש דברים שאפשר לעשות רק בחורף, בקיץ אני נאלץ להסתפק בלדרוס זקנות ואז לחזור עליהן ברוורס, אבל בחורף אפשר להשפריץ עליהם שלוליות לפני, זה ממש כיף.

הכי כייף לעצור אחרי שהשפרצת על זקנה ולצאת לפוצץ אותה במכות, בזמן שאתה צורח "סבתא זה לא שנות ה 20 ואת לא תרימי עליי יד !"

 

כשאתה עומד ברמזור אדום הקבצנים פושטי היד עטופים בכל הרבה שכבות שהם לא שמים לב שהוצאת עכשיו את האצבע מהאף, גלגלת את מה שיצא ונתת להם. אם זה היה כסף הם גם ככה היו קונים סגריות, לפחות נתת להם משהו לאכול.

 

אני אוהב את החורף, לא צריך לעשות כביסה בחורף, אפשר ללבוש את אותם בגדים כל החורף, אם הם מתחילים להסריח אפשר לעשות איתם טיול בגשם וזה פותר את זה לפחות ליומיים.

 

גם לא צריך לשים דאודורנט, מי כבר יריח אותך מתחת ל3 שכבות של סוודרים ?! ואם לא צריך לשים דאודורנט זה אומר שגם לא באמת צריך להתקלח, כשמתפשטים לעשות סקס תמיד אפשר להסתכל לכיוון הנעליים שלה ולהגיד, אוייש, זה הסריח את כל החדר... גם זה שנודף ממך ריח של נבלה של סוס נותן לה עוד סיבה לעשות דוגי סטייל (זה שיש ריח של נבלה אפילו נותן לזה אותנטיות), ודוגי זה הרבה יותר כיף כי אפשר לראות טלווזיה. [אני מתחייב עכשיו לפחות 4 פוסטים לא להזכיר את צמד המילים "דוגי סטייל", או במילים אחרות, בפוסטים הבאים אני אחליף תנוחה]

 

אתה רואה חיילים ברחוב זה מחמם לך את הלב. מחמם את הלב לחשוב שהם עושים שמירות בקור הזה ואתה כבר לא, זה כיף לצחוק עליהם על זה, לראות טוראי ברחוב ולהגיד לו "וואו איזה קור, אתה בטח קופא בשמירות, עוד כמה זמן נשאר לך בצבא ? "

 

לא חם בחוץ ואפשר להתערטל בציבור בלי להזיע ולא צריך להביא מיים,  כל הקור מסביב מצמק לך את הביצים אז הם נראות נורמלי ואנשים מסביב כבר לא מקנאים.

מסביב אפור, כולם מדוכאים כל הזמן - הרבה יותר אנשים מתאבדים בחורף, זה ממש אחלה, דילול אוכלוסין טבעי, לא צריך שואות גרעיניות וגם לא רגילות, זה חוסך מלא כסף למדינה.

 

שוקו ומרק הופכים למעדן מלכים, לא ברור למה, אולי בגלל שהשוקו מוסיף צבע למרק.

לשכב בסלון מול סרט טוב בדיוידי מתחת לכרבולית, הסאונד הרבה יותר טוב ככה, אולי זה בגלל שהכרבולית מסתירה את הטלווזיה אז מתרכזים בעיקר בלשמוע, ואם לא מתרכזים בלשמוע תמיד אפשר להתרכז בגטאות.

 

ואם אין מה לראות בטלווזיה/דיוידי אפשר פשוט להסתכל על הגשם מתנפץ על החלון ולדמיין שזה הדם של השכנה מעל, בעצם בכלל לא יורד גשם, זה באמת הדם שלה מאותו יום שעלית אליה לשלם ועד בית ולא היה לה עודף. זה באמת מצחיק לתלות ראש על חבל כביסה, מזל שהיו לה אזניים גדולות.

 

בלילה אתה משאיר את המעיל תלוי ליד הדלת ושם כובע מעליו כדי שחברה שלך תבהל בחושך.

 

קוביית קרח הם נשק יום הדין, מי שמעצבן אותך אתה שם לו קוביית קרח בחולצה, זאת הנקמה הכי מתוקה (אל תשאלו על מה). אם הוא ממש עצבן אותך אתה יכול גם לזרוק עליו גוש קרח של 40 קילו מקומה 50 של עזראילי.

 

אתה מחכה שחברים שלך יספרו לך שהן ניקו את הבית, אז אתה בא לבקר אותם אחרי שעשית טיול קצר בבוץ – למה מה קרה שהבית שלהם יהיה נקי ושלך לא ?!

 

והכי כיף, לראות ילדים נופלים, זה ממש מצחיק, בחורף זה מצחיק אפילו יותר.

 

שיהיה לכולם סופ"ש נפלא

 

אני סקרן אם הקטע עם הדם של השכנה שעשע מישהו  ?

הפתיחים הקצרים הפכו לצפויים מידי ?

שמור   בטל

נכתב על ידי חרוטון-, 9/11/2005 18:22, בקטגוריה
180 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע


 

אני מרגיש את העקצוץ הזה בגופי, הרעד הזה שאומר לי שהגיעה הזמן לבקר אותו

אני ניגש אליו, יודע שנעביר יחד כמה דקות מלאות בפעילות סוערת

אני משכיב אותו, לפעמים הוא כבר שוכב כאילו הוא ידע בדיוק למה באתי

אני מתחיל להתכופף, מכין את עצמי לאותו חילול מרתק של פי הטבעת שלי

ואז ברגע שיש מעט מגע בינו לבין רגליי, אני נזכר:

"כוסאמו עם החורף המזדרגג הזה ! הקרש של האסלה קפוא"

 

 

אני אקדים ואומר שאני שונא את החורף

 אני בכלל לא מבין איך אפשר להיות אשה בחורף (למרות שמגע של ידיים קפואות בהרשלה הוא גם לא תענוג גדול במיוחד), כל הילדות שלנו מקשרים לנו שמחה ואושר עם קיץ, שמש שמיים כחולים וחנן גולדבלט שנוגע בנו במקומות אסורים, ואז מגיע החורף ולפתע הכל אפור !!! אם שמיים אמורים להיות כחולים ועננים לבנים אז למה הכל אפור ?! ראיתם מישהו שצובע את החדר בשמיים ועננים אפורים ?! על מה אלוהים חשב כשהוא צבע את החורף ?!  אז נכון ששמיכות פוך זה נחמד ואין כמו מבול בחוץ כשאתה בבית מכורבל בשאריות שיער מגופות מרוטשות של אווזים – הכל למען הטמפרטורה הפרטית שלך.

אז נכון שבתור נכד לאמא הפוליינה שלי (משפט גאוני) "גשם" אצלי זה שם נרדף לדלקת ריאות מרוכזת בנוזל סטני הנוחת מן השמיים כמו מטוסים סורים במלחמת ששת הימים (קצת פטריוטיות לא תזיק).

אז החלטתי לרשום פוסט קצר (דווקא יצא ארוך) על כמה שהחורף עונה נפלאה, כזו שעושה לך נעים בבטן וירוק בבפנים של האף.

 

עוד בימים שהאדם הקדמון היה יוצא החוצה בחורף מהמערה לצוד דינוזאורים בשביל לאכול וחוזר הביתה עם קצת חסה כי הדינוזארים נכחדו לפני מיליוני שנים - היה החורף עונה מעיקה, נח היה הראשון שחשב שהוא מצא פתרון טוב ובנה תיבה, אבל הייתה לו בעייה מאוד חמורה כשהקיץ חזר והוא לא מצא חנייה לתיבה שלו.

 

החורף בדרך כלל מתחיל ביורה, אותו גשם ראשון שכולם כלכך אוהבים, אני לא זוכר מי זה היה שאמר את זה, אבל אם יורים עליך עדיף שתברח, איזה מין שם זה לגשם ראשון ?

לשרב הראשון גם יש שם ? הרוצח ? האנס ?  

 

אז החורף מתחיל וכשאתה פותח את המקרר נהיה ממש קר, אז לא בא לך להכניס לשם דברים, תוך כמה שבועות של חורף קשה כשאתה כבר מחליט לפתוח את המקרר, אתה מגלה בעיקר וואקום, אם זה מקרר טוב יש אפילו סיכוי שתשאב פנימה. אנשים פשוט קונים פחות דברים קרים, ואם כבר קונים, אז שמים אותם על עדן החלון במקום במקרר, ככה יוצא שבשיא החורף אני לפעמים מוצא את עצמי אוכל אורז ברוטב מי גשם, הכי טעים מי גשם.

הפריזר אפילו עוד יותר קר, איתו אני כבר ממש לא רוצה להתעסק.

 

החורף ממשיך ואתה פתאום שם לב שאתה נמצא בחיפוש מתמיד אחרי המפזר חום, תנור ,חפצים חמים אחרים לגעת בהם. כשאתה לא מוצא שום דבר חם אתה שם את החתול במיקרו ומייד מחבק אותו אח"כ עד שהוא מתחיל לשרוט אותך עם הרגל השביעית שלו.

אתה מגלה שאיטום הוא הסוד לשמירה על חום גופך ומתחיל לעטוף את עצמך בשארית הניילונים שנשארו ממלחמת המפרץ הראשונה, אנשים עם ידיים קרות הופכים להיות אוייב הציבור ואתה לא מצליח להבין למה המוסד לא עושה שום דבר כדי להעלים אותם.

 

מה שמוזר זה שגם אחרי שהחורף נגמר, אנחנו לפתע מוצאים את עצמנו מתגעגעים למים שכלכך הפריעו למהלך חיים תקינים בחורף, וככה אנשים מוצאים את עצמם הולכים כל הקיץ לים ולבריכה כדי להירטב כשבטלוויזיה כל פרסומת שנייה כוללת מים, בחדשות אתה רואה את רבין קופץ למזרקה כי נינט נצחה את שירי בכוכב נולד וכשאתה מעביר לערוץ האופנה כולן שם ערומות (זה בעצם תמיד ככה, בלי קשר לחורף וגם לא למים)

 

בחורף יש אירועים שפשוט נחרטים לך עמוק בתודעה, המקלחת שעד שאתה מגיע למצב שבו אתה ערום ומתחת למים חמים - הביצים שלך מצטמקות לגודל של צימוק (נא לא ללעוס!) ותמיד יש את הבעייה שהזרם החם לא יכול לכסות את כל הגוף אז אתה עושה כל מיני תנועות בלרינה מסוממת כדי שהמיים יתגלשו על כמה שיותר חלקים מגופך. למעשה זה משאיר לך טראומה כלכך גדולה שאתה מחליט לפתח שיטות חדשות להתקלח , לשים על עצמך דבק ולקלף אותו זו שיטה טובה אך יקרה, הרב הגברי מעדיף פשוט לחכות שיתחיל להופיע עובש על גופו ואז לקלף אותו באמצעות מזלג תוך שהוא טוען בפני זוגתו שאנטיביוטיקה עושים מעובש וזה נורמלי לחלוטין.

 

ואחרי כמה חודשים שבהם הסתגרת בבית, יש את הקטע שכבר אזרת קצת אומץ ויצאת החוצה לראות מה חדש בחוץ, אתה מגלה שני גורדי שחקים חדשים ליד הבית שלך ומסתכל מתחת  לראות אם האוטו שלך עוד שם, אתה וראה אותו ומבחין כמובן שהגשם יחד עם כל החרא של היונים הפך את האוטו שלך לגוש אפור גדול, מה שלא יפריע לך לטעון בתוקף כשתגיע לעבודה שאיזה כייף שהגשם שטף לך את האוטו.

 

אתה חושב לעצמך שמאחר שזאת פעם ראשונה שיצאת החוצה החורף, אולי עדיף ללכת ברגל, לספוג קצת את האווירה החורפית ואולי לשנות את דעתך על העונה המזוויעה הזו. זה מתחיל די טוב וכשהגשם מחליט להופיע אתה מבסוט שהפעם לא שכחת את המטריה בבית, אתה פותח אותה ומתחיל ללכת, פתאום מתחילה רוח שגורמת למטריה שלך להיות אפקטבית בערך כמו נסיון לייבוש אוקייאנוס עם קשית שתיה, בכל זאת,  עד שזכרת להביא אותה אתה הרי תשתמש בה גם אם הידית שלה עשויה מקקטוס שאחרי שהוא עוקץ אותך הוא גם משפריץ חומצה לכל עבר.

אחרי כמה דקות הרוח הופכת לך את המטריה ואיכשהו לא משנה באיזה זווית אתה תנסה להפוך אותה חזרה תמיד המיים יעופו לך לפרצוף, כאילו זה שבדימונה יש כור יצר עיוות גנטי במי גשם והם הפכו לטיל מתביית, אני בטוח שפיזיקאים דגולים לא הצליחו להסביר איך תמיד המים מוצאים דרכם מהמטריה לפרצוף שלי, בכלל יש פעמים שגם מים של אנשים אחרים שהפכו מטריה מוצאים את דרכם לפרצוף שלי.

 

אבל, לא הכל רע, הגשם פסק ואתה מקפל בחדווה את המטריה שעכשיו הופכת למטרד מעצבן ביד שלך, כדי להתגבר על המטרד והשעמום אתה מתחיל לדמיין לעצמך שהמטריה היא כל מיני דברים וכך אתה מוצא את עצמך הולך ברחוב ומשתמש במטריה בתור מקל הליכה, אתה מגיע למסקנה שלהיות זקן זה לא סקסי וגם ברגע שאתה מסתכל לאיזור החלציים שלך אתה נזכר מה הגרביטציה עושה לעור של זקנים (יש לך דמיון ממש מוצלח) אז מייד אתה מחזיר את עצמך לימי הצבא ויורה עם המטריה כדורים דמיוניים בכל מי שאתה רואה תוך צעקות "זה סרק ! זה סרק !".

כשאתה יוצא מתחנת המשטרה אתה מחליט שהמשחק הזה לא טוב לתיק הפלילי שלך ועובר לחלק האהוב עליך בו אתה מדמיין את המטרייה בתור האיבר מין ענק שנכנס לבחורות שופעות (או כאלה שקנו מעיל שקטן עליהן) שעוברות להן בתמימות (או אחרי ששדדו בנק) ברחוב, המשחק הזה גורם למטרייה אחרת להפתח, מה שמעיק על ההליכה ומזכיר לך את הפעם שהלכת בגי'נס בלי תחתונים רק כי אמרו לך שזה יותר טוב מלאונן עם נייר שיוף (זה כאב לי אפילו לרשום, ילדים, לא לנסות בבית) .

 

אז המטריה סגורה, שוחררת מהמעצר ואתה מדלג לך מעל השלוליות חושב שאתה מינימום סופר מריו על אקסטזי, אחרי כל קפיצה מוצלחת אתה גאה על שאתה יבש יחסית, ואז כשאתה עובר מתחת לעץ תמים נופלת ממנו טיפה לתוך הגב שלך דרך החריץ הקטנטן בין החולצה לעורף, אותה טיפה שתקפיא לך לאט לאט את כל עמוד השדרה עד שתגיע לעצם הזנב בעודך מפלל להאנס על ידי עובר אורח רק כדי שהטיפה תעבור אליו ולא תרד לך עד הרגליים, מקפיאהכל זכר מהיציבה הגברית שלך וגורמת לך לקפץ כמו שירלי טמפל במסיבת טרנס. האנס המיוחל לא מגיע והקור באיזור הרגל גורם לך לבעוט בעץ, מעשה שהאפקט שלו הוא גשם מקומי, מאוד מקומי, כלכך מקומי שרק אתה ואיזה ערס לידך נרטבים, בתגובה

הוא אונס אותך.

החלטת שספגת מספיק את אווירת החורף וכואב לך בטוסיק אז אתה חוזר הבייתה להתייבש ולקחת את האוטו.

אחרי שהתייבשת בבית והדעת בעבודה שתאחר אתה יורד חזרה למטה ואז עובר רכב במהירות האור על השלולית הקרובה אליך והיא בתגובה בוחרת להעתיק את מקומה לחזה שלך, ולא, היא לא סתם מחפשת תירוץ לגעת לך בציצי, זה רק הבוס שלך שמתעקש שיש לך שם לכלוך שרק אנשים חכמים רואים.

אתה נכנס לאוטו ומחליט לנקום באותו רכב ארו שהרטיב אותך, הרכב שלך לא מתניע כי התרוקן לו המצבר ואתה מחליט לחזור הביתה ומתקשר לעבודה לספר שסבתא שלך שוב נפטרה ולא תגיע היום.

 

אז אתה נשאר בבית בבית להתמודד עם החורף מתוך ביתך המוגן.

 

מבין כל הבעיות החורפיות שיש בבית, אחת הבעיות הכי גדולות זה שהקור גם גורם לך למהר להתלבש בכל מיני מצבים, וככה עוד לפני שאתה וזוגתך סיימתם את הסקס, בדיוק רגע לפני השיא אתה כבר מתחיל לחפש את הסוודר ובניגוד לקייץ שבו אתה מחפש את הסוודר כדי לנגב ממנה את ההפרשות אחרי שהוצאת ממנה את הזין לאוורור וגמרת לה על הגב (דוגי נו, לא הבנתם ?!), הפעם אתה מחפש אותו בשביל ללבוש (אפילו אם הוא נשאר שם מהקיץ ועוד לא עבר כביסה ומלא ב ...)

גם מרב שאתה ממהר להתלבש אחרי שביצעת אקט חירבון, אתה שוכח לנגב את התחת ונזכר בזה רק שבוע אחריי כשהריח שנובע ממך מזכיר לך את הפעם ההיא שתקעת פלוץ בחרמונית.  

להוריד את המיים אחרי הטלת שתן זו גם פעולה שתעכב אותך מלחזור לחדר מחומם אז אתה מספר לכל האורחים שלך שקנית מטהר אוויר בריח שתן ושהם חייבים ללכת להסניף.

 

משך כל החורף לא הוצאת את הג'יפה מהאוזן כי זה די מחמם שם אם חושבים על זה, ואם אתה כבר מוציא, אז אתה אפילו לא מסתכל על מה ייצא, כי גם ככה כל היום הסתכלת על איך הנזלת שלך נמרחה על הטישו וזה די סיפק את היצר הטבוע בך להסתכל על ההפרשות שלך.

 

אתה כל היום מפזז לעצמך שירים חמים (חם על הירח, לעולם בעקבות השמש, שריפה אחים, שריפה - עיירתינו בוערה כולה) אבל האמת שנגוזו תקוותיך ששירים זה מה שיחמם אותך, אבל לפחות יש סיוכי שיעצרו אותך על הפרעה לסדר הציבורי, המאבק עם השוטרים בטוח יחמם אותך.

 

הכסף שלך בבנק מאבד מערכו בגלל שאפילו הכלכלה מושפעת מהחורף,המדדים משתגעים מזה שערכה של חבית מרק עוף שוב חצה את ה 32 שקל ועולה כעת על ערכה של חבית נפט, אפילו אם זה נפט שסבתא הכינה.

בכלל כל חורף לכולנו צצים המון רעיונות לחברות סטרט-אפ שיפתחו מוצרים כגון מושב אסלה מחומם , מגבים למשקפיים, מחמם אף ומיקרו לחתולים – אבל משום אנחנו אף פעם לא מוכרים את אמא שלנו ומשקיעים בהקמת החברה.

 

 

אז שיהיה לכם חורף נעים, אני הולך להסתובב בישרא ולרשום תגובות מעצבנות לאנשים שכותבים פוסטים על כמה שהחורף זה כיף.

שמור   בטל

נכתב על ידי חרוטון-, 3/11/2005 12:07, בקטגוריה
115 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע

דפים: 1  

החודש הקודם (10/2005)  החודש הבא (12/2005)  

הכינוי הדפוק שלי: חרוטון-
הישג כרונולגי: 44
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)



 << נובמבר 2005 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30      

ארכיון:
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסריח:

הוסף מסר
הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגים מצחיקים » ±




גולשים עכשיו באתר
© הזכויות לשטויות בעמוד זה שייכות לחרוטון- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מישהו אחר במקרה ואתם זוממים לתבוע ועליו בלבד!!!
הזכויות לעיצוב שייכים לקישקוש שהלכה לאכול במבה
         119,673
1 2 3