אני מרגיש את העקצוץ הזה בגופי, הרעד הזה שאומר לי שהגיעה הזמן לבקר אותו
אני ניגש אליו, יודע שנעביר יחד כמה דקות מלאות בפעילות סוערת
אני משכיב אותו, לפעמים הוא כבר שוכב כאילו הוא ידע בדיוק למה באתי
אני מתחיל להתכופף, מכין את עצמי לאותו חילול מרתק של פי הטבעת שלי
ואז ברגע שיש מעט מגע בינו לבין רגליי, אני נזכר:
"כוסאמו עם החורף המזדרגג הזה ! הקרש של האסלה קפוא"
אני אקדים ואומר שאני שונא את החורף
אני בכלל לא מבין איך אפשר להיות אשה בחורף (למרות שמגע של ידיים קפואות בהרשלה הוא גם לא תענוג גדול במיוחד), כל הילדות שלנו מקשרים לנו שמחה ואושר עם קיץ, שמש שמיים כחולים וחנן גולדבלט שנוגע בנו במקומות אסורים, ואז מגיע החורף ולפתע הכל אפור !!! אם שמיים אמורים להיות כחולים ועננים לבנים אז למה הכל אפור ?! ראיתם מישהו שצובע את החדר בשמיים ועננים אפורים ?! על מה אלוהים חשב כשהוא צבע את החורף ?! אז נכון ששמיכות פוך זה נחמד ואין כמו מבול בחוץ כשאתה בבית מכורבל בשאריות שיער מגופות מרוטשות של אווזים – הכל למען הטמפרטורה הפרטית שלך.
אז נכון שבתור נכד לאמא הפוליינה שלי (משפט גאוני) "גשם" אצלי זה שם נרדף לדלקת ריאות מרוכזת בנוזל סטני הנוחת מן השמיים כמו מטוסים סורים במלחמת ששת הימים (קצת פטריוטיות לא תזיק).
אז החלטתי לרשום פוסט קצר (דווקא יצא ארוך) על כמה שהחורף עונה נפלאה, כזו שעושה לך נעים בבטן וירוק בבפנים של האף.
עוד בימים שהאדם הקדמון היה יוצא החוצה בחורף מהמערה לצוד דינוזאורים בשביל לאכול וחוזר הביתה עם קצת חסה כי הדינוזארים נכחדו לפני מיליוני שנים - היה החורף עונה מעיקה, נח היה הראשון שחשב שהוא מצא פתרון טוב ובנה תיבה, אבל הייתה לו בעייה מאוד חמורה כשהקיץ חזר והוא לא מצא חנייה לתיבה שלו.
החורף בדרך כלל מתחיל ביורה, אותו גשם ראשון שכולם כלכך אוהבים, אני לא זוכר מי זה היה שאמר את זה, אבל אם יורים עליך עדיף שתברח, איזה מין שם זה לגשם ראשון ?
לשרב הראשון גם יש שם ? הרוצח ? האנס ?
אז החורף מתחיל וכשאתה פותח את המקרר נהיה ממש קר, אז לא בא לך להכניס לשם דברים, תוך כמה שבועות של חורף קשה כשאתה כבר מחליט לפתוח את המקרר, אתה מגלה בעיקר וואקום, אם זה מקרר טוב יש אפילו סיכוי שתשאב פנימה. אנשים פשוט קונים פחות דברים קרים, ואם כבר קונים, אז שמים אותם על עדן החלון במקום במקרר, ככה יוצא שבשיא החורף אני לפעמים מוצא את עצמי אוכל אורז ברוטב מי גשם, הכי טעים מי גשם.
הפריזר אפילו עוד יותר קר, איתו אני כבר ממש לא רוצה להתעסק.
החורף ממשיך ואתה פתאום שם לב שאתה נמצא בחיפוש מתמיד אחרי המפזר חום, תנור ,חפצים חמים אחרים לגעת בהם. כשאתה לא מוצא שום דבר חם אתה שם את החתול במיקרו ומייד מחבק אותו אח"כ עד שהוא מתחיל לשרוט אותך עם הרגל השביעית שלו.
אתה מגלה שאיטום הוא הסוד לשמירה על חום גופך ומתחיל לעטוף את עצמך בשארית הניילונים שנשארו ממלחמת המפרץ הראשונה, אנשים עם ידיים קרות הופכים להיות אוייב הציבור ואתה לא מצליח להבין למה המוסד לא עושה שום דבר כדי להעלים אותם.
מה שמוזר זה שגם אחרי שהחורף נגמר, אנחנו לפתע מוצאים את עצמנו מתגעגעים למים שכלכך הפריעו למהלך חיים תקינים בחורף, וככה אנשים מוצאים את עצמם הולכים כל הקיץ לים ולבריכה כדי להירטב כשבטלוויזיה כל פרסומת שנייה כוללת מים, בחדשות אתה רואה את רבין קופץ למזרקה כי נינט נצחה את שירי בכוכב נולד וכשאתה מעביר לערוץ האופנה כולן שם ערומות (זה בעצם תמיד ככה, בלי קשר לחורף וגם לא למים)
בחורף יש אירועים שפשוט נחרטים לך עמוק בתודעה, המקלחת שעד שאתה מגיע למצב שבו אתה ערום ומתחת למים חמים - הביצים שלך מצטמקות לגודל של צימוק (נא לא ללעוס!) ותמיד יש את הבעייה שהזרם החם לא יכול לכסות את כל הגוף אז אתה עושה כל מיני תנועות בלרינה מסוממת כדי שהמיים יתגלשו על כמה שיותר חלקים מגופך. למעשה זה משאיר לך טראומה כלכך גדולה שאתה מחליט לפתח שיטות חדשות להתקלח , לשים על עצמך דבק ולקלף אותו זו שיטה טובה אך יקרה, הרב הגברי מעדיף פשוט לחכות שיתחיל להופיע עובש על גופו ואז לקלף אותו באמצעות מזלג תוך שהוא טוען בפני זוגתו שאנטיביוטיקה עושים מעובש וזה נורמלי לחלוטין.
ואחרי כמה חודשים שבהם הסתגרת בבית, יש את הקטע שכבר אזרת קצת אומץ ויצאת החוצה לראות מה חדש בחוץ, אתה מגלה שני גורדי שחקים חדשים ליד הבית שלך ומסתכל מתחת לראות אם האוטו שלך עוד שם, אתה וראה אותו ומבחין כמובן שהגשם יחד עם כל החרא של היונים הפך את האוטו שלך לגוש אפור גדול, מה שלא יפריע לך לטעון בתוקף כשתגיע לעבודה שאיזה כייף שהגשם שטף לך את האוטו.
אתה חושב לעצמך שמאחר שזאת פעם ראשונה שיצאת החוצה החורף, אולי עדיף ללכת ברגל, לספוג קצת את האווירה החורפית ואולי לשנות את דעתך על העונה המזוויעה הזו. זה מתחיל די טוב וכשהגשם מחליט להופיע אתה מבסוט שהפעם לא שכחת את המטריה בבית, אתה פותח אותה ומתחיל ללכת, פתאום מתחילה רוח שגורמת למטריה שלך להיות אפקטבית בערך כמו נסיון לייבוש אוקייאנוס עם קשית שתיה, בכל זאת, עד שזכרת להביא אותה אתה הרי תשתמש בה גם אם הידית שלה עשויה מקקטוס שאחרי שהוא עוקץ אותך הוא גם משפריץ חומצה לכל עבר.
אחרי כמה דקות הרוח הופכת לך את המטריה ואיכשהו לא משנה באיזה זווית אתה תנסה להפוך אותה חזרה תמיד המיים יעופו לך לפרצוף, כאילו זה שבדימונה יש כור יצר עיוות גנטי במי גשם והם הפכו לטיל מתביית, אני בטוח שפיזיקאים דגולים לא הצליחו להסביר איך תמיד המים מוצאים דרכם מהמטריה לפרצוף שלי, בכלל יש פעמים שגם מים של אנשים אחרים שהפכו מטריה מוצאים את דרכם לפרצוף שלי.
אבל, לא הכל רע, הגשם פסק ואתה מקפל בחדווה את המטריה שעכשיו הופכת למטרד מעצבן ביד שלך, כדי להתגבר על המטרד והשעמום אתה מתחיל לדמיין לעצמך שהמטריה היא כל מיני דברים וכך אתה מוצא את עצמך הולך ברחוב ומשתמש במטריה בתור מקל הליכה, אתה מגיע למסקנה שלהיות זקן זה לא סקסי וגם ברגע שאתה מסתכל לאיזור החלציים שלך אתה נזכר מה הגרביטציה עושה לעור של זקנים (יש לך דמיון ממש מוצלח) אז מייד אתה מחזיר את עצמך לימי הצבא ויורה עם המטריה כדורים דמיוניים בכל מי שאתה רואה תוך צעקות "זה סרק ! זה סרק !".
כשאתה יוצא מתחנת המשטרה אתה מחליט שהמשחק הזה לא טוב לתיק הפלילי שלך ועובר לחלק האהוב עליך בו אתה מדמיין את המטרייה בתור האיבר מין ענק שנכנס לבחורות שופעות (או כאלה שקנו מעיל שקטן עליהן) שעוברות להן בתמימות (או אחרי ששדדו בנק) ברחוב, המשחק הזה גורם למטרייה אחרת להפתח, מה שמעיק על ההליכה ומזכיר לך את הפעם שהלכת בגי'נס בלי תחתונים רק כי אמרו לך שזה יותר טוב מלאונן עם נייר שיוף (זה כאב לי אפילו לרשום, ילדים, לא לנסות בבית) .
אז המטריה סגורה, שוחררת מהמעצר ואתה מדלג לך מעל השלוליות חושב שאתה מינימום סופר מריו על אקסטזי, אחרי כל קפיצה מוצלחת אתה גאה על שאתה יבש יחסית, ואז כשאתה עובר מתחת לעץ תמים נופלת ממנו טיפה לתוך הגב שלך דרך החריץ הקטנטן בין החולצה לעורף, אותה טיפה שתקפיא לך לאט לאט את כל עמוד השדרה עד שתגיע לעצם הזנב בעודך מפלל להאנס על ידי עובר אורח רק כדי שהטיפה תעבור אליו ולא תרד לך עד הרגליים, מקפיאהכל זכר מהיציבה הגברית שלך וגורמת לך לקפץ כמו שירלי טמפל במסיבת טרנס. האנס המיוחל לא מגיע והקור באיזור הרגל גורם לך לבעוט בעץ, מעשה שהאפקט שלו הוא גשם מקומי, מאוד מקומי, כלכך מקומי שרק אתה ואיזה ערס לידך נרטבים, בתגובה
הוא אונס אותך.
החלטת שספגת מספיק את אווירת החורף וכואב לך בטוסיק אז אתה חוזר הבייתה להתייבש ולקחת את האוטו.
אחרי שהתייבשת בבית והדעת בעבודה שתאחר אתה יורד חזרה למטה ואז עובר רכב במהירות האור על השלולית הקרובה אליך והיא בתגובה בוחרת להעתיק את מקומה לחזה שלך, ולא, היא לא סתם מחפשת תירוץ לגעת לך בציצי, זה רק הבוס שלך שמתעקש שיש לך שם לכלוך שרק אנשים חכמים רואים.
אתה נכנס לאוטו ומחליט לנקום באותו רכב ארו שהרטיב אותך, הרכב שלך לא מתניע כי התרוקן לו המצבר ואתה מחליט לחזור הביתה ומתקשר לעבודה לספר שסבתא שלך שוב נפטרה ולא תגיע היום.
אז אתה נשאר בבית בבית להתמודד עם החורף מתוך ביתך המוגן.
מבין כל הבעיות החורפיות שיש בבית, אחת הבעיות הכי גדולות זה שהקור גם גורם לך למהר להתלבש בכל מיני מצבים, וככה עוד לפני שאתה וזוגתך סיימתם את הסקס, בדיוק רגע לפני השיא אתה כבר מתחיל לחפש את הסוודר ובניגוד לקייץ שבו אתה מחפש את הסוודר כדי לנגב ממנה את ההפרשות אחרי שהוצאת ממנה את הזין לאוורור וגמרת לה על הגב (דוגי נו, לא הבנתם ?!), הפעם אתה מחפש אותו בשביל ללבוש (אפילו אם הוא נשאר שם מהקיץ ועוד לא עבר כביסה ומלא ב ...)
גם מרב שאתה ממהר להתלבש אחרי שביצעת אקט חירבון, אתה שוכח לנגב את התחת ונזכר בזה רק שבוע אחריי כשהריח שנובע ממך מזכיר לך את הפעם ההיא שתקעת פלוץ בחרמונית.
להוריד את המיים אחרי הטלת שתן זו גם פעולה שתעכב אותך מלחזור לחדר מחומם אז אתה מספר לכל האורחים שלך שקנית מטהר אוויר בריח שתן ושהם חייבים ללכת להסניף.
משך כל החורף לא הוצאת את הג'יפה מהאוזן כי זה די מחמם שם אם חושבים על זה, ואם אתה כבר מוציא, אז אתה אפילו לא מסתכל על מה ייצא, כי גם ככה כל היום הסתכלת על איך הנזלת שלך נמרחה על הטישו וזה די סיפק את היצר הטבוע בך להסתכל על ההפרשות שלך.
אתה כל היום מפזז לעצמך שירים חמים (חם על הירח, לעולם בעקבות השמש, שריפה אחים, שריפה - עיירתינו בוערה כולה) אבל האמת שנגוזו תקוותיך ששירים זה מה שיחמם אותך, אבל לפחות יש סיוכי שיעצרו אותך על הפרעה לסדר הציבורי, המאבק עם השוטרים בטוח יחמם אותך.
הכסף שלך בבנק מאבד מערכו בגלל שאפילו הכלכלה מושפעת מהחורף,המדדים משתגעים מזה שערכה של חבית מרק עוף שוב חצה את ה 32 שקל ועולה כעת על ערכה של חבית נפט, אפילו אם זה נפט שסבתא הכינה.
בכלל כל חורף לכולנו צצים המון רעיונות לחברות סטרט-אפ שיפתחו מוצרים כגון מושב אסלה מחומם , מגבים למשקפיים, מחמם אף ומיקרו לחתולים – אבל משום אנחנו אף פעם לא מוכרים את אמא שלנו ומשקיעים בהקמת החברה.
אז שיהיה לכם חורף נעים, אני הולך להסתובב בישרא ולרשום תגובות מעצבנות לאנשים שכותבים פוסטים על כמה שהחורף זה כיף.