אתה בחיים לא תדע איזה מקום תפסת בלב שלי . אתה חי בתוכי , אולי אני מגזימה , הרי סך הכול ... לא עברנו הרבה , אבל הדברים שרציתי לעבור איתך , בסופו של דבר לא עברו :( וכמה שרציתי , כמה שחלמתי , כמה שקיוותי ... לא יצא ! החיבוק הזה שלך ורק שאתה מביא , אני כ"כ זקוקה לו עכשיו .. העיניים היפות שלך , המגע , הדיבור שלך והמילים שרק אתה יכול להגיד .. הם כל כך חסרוות ללי , אאני כ'כ רווצה אוותתם ,!

אני לא מבינה מה קרה בינינו..ואולי גם לא רוצה להבין.

אני לפעמים שונאת אותך...אך בו זמנית הלב שלי נקרע אליך !

לפעמים אני אומרת חבל שיש לי לב ...ואולי חבל שהכרתי אותך ,

מימלא...אתה מעדיף אותה על פניי ועל זה, אני לא אוכל להבליג..

אתה פוגע בי ..וזהו. הלב שלי ספג כל כך הרבה ..אני לא יכולה יותר. התייאשתי.

קיוויתי שלפחות לא ממך ,לא ממך ארגיש אהבה כואבת...מאכזבת..חשבתי שאיתך הכל יהיה אחרת!!!!

הלוואי ויכולתי לחסום את ליבי ..את העיניים המעצבנות! שזולגות מהן רק דמעות..

מרגישה טיפשה ..כ'כ מתוסכלת.

לפעמים.. לפעמים אני כל כך שונאת אותך... אוף.

פעם ראיתי את האימרה הזו במקום כלשהו..ואמרתי אולי אותה באמת איישם :

"נכון, אהבה אמיתית ..
האהבה הזאת כבר בלתי אפשרית..
פקחי את העיניים הביטי מסביב
העולם נראה בלעדיו יותר מגניב
קחי את העצה הזאת איתך ל ד ר ך
אל תסתפקי בנסיך.. בחרי לך את ה מ ל ך.! "

זה מה שאעשה...בתקווה להצליח!!

לילה טוב לכם..:'(

[למרות שכבר בוקר 03:03 ]

 

 
כל הלילה לא נרדמתי...
ניסיתי להבין מה יהיה הלאה...איך אמשיך את חיי ואיך אהיה חזקה בשביל אימי..
אני לא מאמינה שזה קרה לי בגללך!
אני שונאת אותך...מתעבת..אתה הייצור הכי גועלי שהכרתי.
לקחת איתך את התמימות שלי..ואת הנעורים.
לקחת איתך את היופי שהיה בי..ואת החוסר מודעות.
לקחת איתך את כל הדברים הטובים שרק יכולתי לקבל איי פעם..וכבר אינם.
לקחת איתך את האמונה שיכולתי לתת בבן אדם..
ישבתי הלילה הזה..וזלגו לי דמעות של שנאה מהעיניים.
אני...אני לא מאמינה עדיין, לא מעכלת.
לא מאמינה שזה קרה..שהאמנתי לך, שלא יכולתי לעצור אותך באותם רגעים.
אתה כזה אומלל..ועשית גם אותי אומללה.
אתה עלוב...אפס..אבל אני אהיה חכמה.
פעם רציתי למות..ועכשיו אני רואה כמה סבל יכולתי לגרום לאנשים שקרובים אליי.
בגללך אני לא אמות...אני יודעת שזה יגרום לך הנאה..ואני לא אתן לך את זה.
נהנת והשתעשעת בי מספיק..באותו הלילה כשאנסת אותי ,הבנתי כמה טיפשה הייתי,
אבל גם הטבע שלי מחורבן..מאשימה את עצמי.
מה שהורס אותי...זה שאני יודעת איפה אתה נמצא ומה אתה עושה.
הורס אותי שאני יודעת שאתה חיי את חייך בלי פחד..בלי חששות כאילו אתה בן אדם טהור.
אני רוצה כל כך להרוג אותך...ואם הייתי יכולה אני נשבעת! שהייתי הורגת אותך ממזמן..
אני לא אלכלך את הידיים שלי בגללך..אתה לא שווה את זה.
אנסה בכול כוחי לשכוח אותך, זה יימחק מזכרוני ואני אשכח את זה לנצח..אני יודעת שזה תמיד יישאר וילווה
 אותי כי זה חרוט בתוכי והשאיר בתוכי צלקת.
אבל עכשיו אני יודעת שאוכל לתת לגבר אחר להסתכל לי בעיניים מבלי לפחד שהוא יקרא אותי ויבין מה עבר עלי..
למה אני כל כך נחרדת ממנו..ולמה אני לא נהנת..
אני יכולה להביט בפניו ולחייך ולהיות רגועה...כי אתה כבר לא תיהייה איתי שם ברגעים הללו...
אתה לא יכול לעשות כלום...ואני מבטיחה לך שבמשך הזמן ,כשיהיה לי רק את האומץ ,אני אבוא וירה בך ויהרוג לך את הדבר הכי יקר שלך כמו שאתה עשית לי..ירית בי..ואני מרגישה כמו מתה. משהו בי מת מזמן. 
אתה אפס!
ואתה דוחה אותי.
 

בשמים ותמרוקים, תכשירי טיפוח וקוסמטיקה. זה הדימוי הנשי המוכר שמוכר לא רק גליונות לאשה אלא מליארדי דולרים של בשמים ותמרוקים. - במיטה תהיי זונה ובמטבח קדושה. עוד סטריאוטיפ. זה כדי לעשות לנו רגשי אשם אם אנחנו נהנות ממין או אם אנחנו מבשלות גרוע. דווקא הסטראוטיפ הזה הולך ומנוצח בהרבה חזיתות :/ - רכות ועדינות. כלומר, אם את רוצה משהו או לא רוצה משהו, את צריכה לעשות את זה בכזאת עדינות שאף אחד לא ירגיש. יותר עדיף תגידי תודה ותשתקי. מה תודה, תתפשטי. - פלירטוטים ותחמנות,כל מה שיגרום לך להשיג דברים שאת רוצה תוך סכסוך עם נשים אחרות. רק תשימי לב!

 עם גברים לא מסתכסכים, זה לא סקסי וזה תוקע את החיים, רק עם נשים מותר.

הרשימה הולכת ומתארכת וכל כולה באה לכסות כנראה כמה אמיתות כואבות: - בעולם שלנו עדיף להיות גבר. מקבלים קרדיט כבר מעצם הY שנושאים בכרומוזומים. גברים עדין מתיחסים לנשים כאל "אדם סוג ב`" ואנחנו צריכות להתאמץ ולהוכיח את עצמנו בכל תחום. אולי כפיצוי אנחנו עסוקות בשאלה: מהי נשיות, השכם והערב. - להיות אשה זה פחות כייף. יש מחזור, יש שערות למרוט, הריון זה לא פיקניק ולהיות תקועה בבית עם כמה ילדים צווחים זה לא מימוש עצמי. כמובן שגם מספרים שגיל הבלות הוא לא משהו. - להיות אשה כרוך בכאבים. לא רק כאבי מריטת שיער אלא גם כאבים של לידה. - להיות אשה זה לעשות עבודה מאוד קשה ולא מוערכת, עבודה שמחזיקה את העולם (או לפחות את הבית שמאפשר לגבר להחזיק את העולם), להישאר בצל ואם כבר מנסים לעבור לאור הזרקורים - נו, גם אז הקרדיט הוא בגלל שאת "אשה שעשתה את זה" ולא בזכות עצמך. - להיות אשה זה להיות עסוקה במראה החיצוני, לעשות דיאטות, להתלבט אם לשים איפור ולקנות בגדים. כל הדברים האלו שגברים מזלזלים בהם - אבל מעדיפים אשה שעושה אותם. למען ההגינות, יש כמובן גם גברים שמעדיפים אותנו בצורה הטבעית שלנו, אבל אז אנחנו כבר כל כך מותנות שאנחנו חושדות בהם.

אם היו אומרים לאשה שלהיות אשה זה לא רק להיות רחם פוריה ובשלה, יצירתית ומרפאת, אלא להילחם על המקום שלך, להגן על כבודך, לא לשדר מסרים מבלבלים לגברים ולהיות שלמה עם עצמך. אם היו מכינים אותה לכאבים שנכונו לה. אם היו מספרים לה מה זאת באמת נשיות....היא הייתה גאה להיות אשה.

אל תשתנו בשביל אף אחד - תשארו אתן עצמכן כי מה שלא תעשו, תמיד לאנשים יהיה מה להגיד...