כשאני אן אני מישהי אחרת.
מישהי יותר ממני, אני מניחה. מישהי שנמצאת בתוכי אבל לא תמיד שם, בחוץ, ולא כולם יודעים עליה.
בעצם אף אחד לא יודע.
כשאני אן אני יכולה להיות מה שבא לי, ולהגיד מה שבא לי.
כשאני אן אני אני, רק קצת שונה.
הבלוג הזה הוא סוד.
אני אוהבת סודות. אני אוהבת לשמור אותם ולספר אותם.
אם מישהו יגלה את הסוד, הוא כבר לא יהיה סוד, ואני כבר לא איהיה אן, וכבר לא יהיה טעם.
כי אני יכולה להיות אן רק כשאני לבד, עם המחשבות שלי והמילים שלי והבלוג הקטן שלי שאף אחד, אף אחד לא יודע עליו.
אני לא רוצה בלוג גדול, ואני לא רוצה מלא קוראים ומלא תגובות.
אני רק רוצה שתהיה לי פינה משלי, חלקה משלי, להיות אן. להביע את מה שאני לא יכולה להגיד בקול רם.
גן משלי.
אז יצרתי לי גן, גן סודות, הגן של אן.
והוא רק שלי, כשאני עצובה וכועסת, כשאני מהורהרת, מאושרת.
רק שלי, הגן.
והסודות, רק שלי.
וזה מספיק לי .
מקווה שתהנו בקריאה, שתושטטו בגן בלי להשחיט, בלי לדרוך על הפרחים, בלי לנפץ את האשליה, שאולי מישהו מקשיב גם לי בעולם הזה :)