מחשבות אסורות

קשה לי להגדיר עם מה אני מתמודדת. על פי הפסיכיאטר שלי, אפשר לומר שזה מסתכם בהפרעות אכילה, דיכאון, שנאה עצמית, חשד להפרעת אישיות גבולית והפרעה כפייתית. אבל זו רק סתם הגדרה יבשה. אני חושבת שאי אפשר באמת להכניס את המחשבות שלי תחת קטגוריות ושמות של הפרעות, כי זה הרבה יותר ממה שכמה רופאים ומומחים יוכלו להבין. ככה זה אצל רובנו; אנשים הם מורכבים מדיי וגם המחשבות שלנו מורכבות מכדי לשים אותן תחת קטגוריות ומסגרות שמגדירות מה הם.

אני חותכת את עצמי. אני פרפקציוניסטית ואובססיבית לשלמות ולשליטה. אני לא יודעת להחליט אבל כשלוקחים ממני את יכולת הבחירה אני מתחרפנת. אני מרעיבה את עצמי, ומקיאה לעיתים רחוקות (הצלחתי להפסיק כמעט לגמרי). אני נשבעת שאני בדרך לצאת מזה.

חשוב לי להבהיר דבר אחד. הבלוג הזה לא נועד לגרום לאף אחד להתדרדר למצב שלי, או מצב דומה. אני כותבת פה נטו כדי לפרוק את מה שעל הלב, כי זו הדרך שלי להתמודד עם כל מה שתיארתי.

אני מניחה שלכמה מכם יש בעיה עם בלוגים מסוג זה. זה בסדר. אני מבינה. אתם תמיד מוזמנים לכתוב את דעתכם או להגיב. אשתדל לקבל את דעתכם גם אם אני לא מסכימה איתה, ואם תבחרו להביע את דעתכם בצורה שלא פוגעת אני מאוד אעריך את זה. וגם לאלו מכם שלא - זה בסדר, אני מניחה שזה רק מתוך כעס, דאגה ושנאה ולא מתוך רוע.

המשך יום טוב לכולכם.
- יותר מסתם מילים (: