כל אדם צריך מקום להביע בו את כל המחשבות הכי אפלות, עמוקות, חופרות, משעממות, גאוניות, הזויות, מטומטמות. ולו רק כדי לשמור על שפיות.
פסיכולוג זה עסק יקר, וחשוב מכך – לרוב לא מסונכרן עם לוח הזמנים של המוזה שלי.

מחפשת חלקים מעצמי שאבדו לי איפשהו במסע הארוך שהפך אותי מערימת רגשות מבולבלים – לאדם מגובש מבוגר ואחראי.

מקווה אולי למצוא אותם כאן…